נכדים, תכירו את הסבתא המחליפה שלכם

אולי אתן סבתות, אבל יש לכן גם חיים משלכן. יד על הלב, כמה פעמים נדחקו הצידה שיעורי הפלדנקרייז, ההרצאה בהיסטוריה או מסיבת יום ההולדת לחברה, לטובת הקפצה בגלל נכד חולה? כשיש יותר מנכד אחד וקיים מרחק גיאוגרפי, המשימה עלולה להיות פשוט גדולה מדי.

אז מה עושים? סבתא מחליפה יכולה להיות פתרון מעולה. היא בגיל המתאים, מנוסה, חמה ומפנקת, לפחות כמותכן. היא יכולה להוציא את הנכדים מבית הספר ומהגן, לעזור בשיעורי הבית, לבשל ולעשות כל מה שהייתן רוצות, אבל אתן לא יכולות או לא פנויות כרגע. והיא כמובן לא באה לתפוס את מקומכן כסבתא. נשמע חלום?

מירי דביר בת ה-66, אחות בגמלאות, שימשה במשך מספר שנים כסבתא להשכרה, נהנתה מכל רגע ואפילו ראתה בזה שליחות. "הרגשתי שזה מצעיר אותי", היא מספרת. "הקרבה לתמימות, ההשתאות, הסקרנות של הילדים. מעבר לזה, אני יודעת בתור סבתא בעצמי ל-11 נכדים, כמה העזרה הזאת נדרשת.

מאחורי הסבתות להשכרה עומדת חברת "סבתא לי", שהקימה עדנה חורין בת ה-73, בעצמה סבתא לארבעה. "מדובר במיזם  עסקי וחברתי כאחד", אומרת חורין. "מצד אחד יש המון משפחות צעירות עם ילדים שצריכות עזרה של סבתא, אבל הסבתא גרה רחוק, עסוקה, עובדת ומטיילת וכבר לא מובן מאליו שהיא עוזרת.

"מצד שני, יש נשים בנות 50 פלוס שזקוקות להכנסה ושוק העבודה לא מחכה להן. כאן הן יכולות לנצל את כישורי החיים שלהן כאמהות וכסבתות, כדי לייצר הכנסה ולקבל הערכה והכרה. זה מסוג הדברים שלא ברור איך לא חשבו עליהם קודם".

לא תופסות את מקומה של הסבתא האמיתית במשפחה

רווח לשני הצדדים: גם למשפחות, וגם לגמלאיות שמעוניינות לעבוד. עדנה חורין, מייסדת "סבתא לי", צילום באדיבותה

הסבתות להשכרה הופכות, לדבריה, לחלק מהמשפחה. "הן לא נכנסות לנישה של הסבתא האמיתית", היא אומרת, "אבל יש איכות מיוחדת ליחסים ואני מקפידה לעשות את החיבורים בצורה נכונה".

הביקוש לסבתות מגיע ממשפחות של הורים עובדים עם ילדים קטנים, יולדות עם פעוטות נוספים בבית, הורים שרוצים לצאת מדי פעם לחופשה רומנטית ועוד. חברת "סבתא לי" גובה תשלום חד פעמי מהמשפחה עבור ההשמה. את התשלום על שעות העבודה משלמת המשפחה ישירות לסבתא. 

כאמור, לא רק טיפול בילדים - גם את משימת הבישול הביתי מכסות הסבתות המושכרות. ב"סבתא מבשלת", מסלול נוסף שמציעה החברה, מגיעה סבתא מחליפה לבית המשפחה פעמיים-שלוש בשבוע ומבשלת לבני הבית. במקביל, שירות השמה בשם "סבתא לסבתא" מספק ביקורי בית לנשים מבוגרות ובודדות הזקוקות לעזרה מזדמנת, לליווי לסידורים או פשוט לחברה ולאוזן קשבת.

הסבתות שעברו השמה בחברה הן ברובן בנות 60-70. גמלאיות או עובדות במשרה חלקית המחפשות השלמת הכנסה. "הן מגיעות מרקע מקצועי מגוון", מספרת חורין. "חלקן עבדו בטיפול בילדים, אבל יש גם נשים שעבדו בניהול משרד, שהיו בעלות עסקים פרטיים וכיו"ב. המשותף הוא שכולן גידלו משפחות ובאות עם מטען של ניסיון ורצון לנתינה".  

"אני לא רק מטפלת בילדים, אלא בכל המשפחה"

רואה שליחות בתפקיד. מירי דביר (בתמונה: עם הנכד הפרטי שלה), צילום באדיבותה 

מירי דביר היתה בת 63, אחות במשרה חלקית במוסד לפגועי נפש, כשנתקלה במודעה של "סבתא לי". "מצא חן בעיני הרעיון של לבוא למשפחה ולהיות כמו סבתאל'ה. יש לי נכדים משלי ותמיד עבדתי עם ילדים, גם כשעשיתי דברים אחרים".

סבתא, גם בתשלום, היא, לדברי דביר לא סוג של מטפלת. "את באה לטפל לא רק בילדים, אלא בכל המשפחה. את מייעצת, שואלים לדעתך, כי אין כמו ניסיון של סבתא. הייתי נותנת להם מתכונים, עצות לתרופות סבתא. זה לא כמו מטפלת שבאה משמונה עד ארבע".

היו מקפיצים אותך גם במפתיע לשמור על ילד חולה?

"גם זה קרה, ואם זה לא היה יום עבודה, הייתי עושה את מירב המאמצים להגיע. כאמור, ראיתי בעבודה הזאת גם שליחות, לא רק פרנסה".

היו מקרים שלא התחברת למשפחה מסוימת?

"היה זוג שלא כל כך הסתדרתי איתו, למרות שאני מאוד יודעת להתנהל עם אנשים וניסיתי ללכת בין הטיפות. לא היה לי קל, אבל נשארתי שם בגלל התינוק, שהיה מדהים".

מה היא עשתה כסבתא? הכל מהכל. "מקלחת את הילדים, מקפלת כביסה, מבשלת או אופה עוגה, מפעילה את התינוק כדי שההורים יוכלו להיות עם הילד הגדול", משתפת דביר. "לפעמים הסבתא גרה רחוק, מבוגרת מדי או מחלקת את עצמה בין המון נכדים, וההורים עובדים קשה ולא משתלטים.

"יש לי ידע בתחום התפתחות הילד, כי עבדתי שנים כאחות קהילתית ואני יודעת לרתק ילדים", היא מעידה על עצמה. "כסבתא מושכרת נהגתי לצאת עם הילדים לטייל, לעזור בשיעורי בית, לעשות יחד כל מיני פעילויות. אני מומחית גם בעבודות יד".

"יש משפחות שהקשר עמן נשמר גם הרבה אחרי"

  כי אין כמו ניסיון של סבתא. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

לא חששת לתפוס את המקום של הסבתא האמיתית במשפחה?

"לגמרי לא. תמיד שמחתי להכיר את הסבתא, שלא פעם עשיתי איתה חילופי משמרות. מאוד השתדלתי שלא לתפוס את מקומה, אלא להיות ממשיכתה ואפילו ביקשתי ממנה טיפים. היא הרי מכירה את הנכדים. לפעמים אפילו ביקשתי שהסבתא תהיה נוכחת בריאיון הראשוני עם המשפחה. עם כמה מהסבתות האלה נוצרו קשרים וחלקן חברות שלי עד היום. אנחנו מחליפות מתכונים, מתכתבות בפייסבוק".

גם במשבצת של ההורים נזהרה דביר שלא לדרוך. "מאוד חשוב לזרום אם ההורים. לי יש את שיטות החינוך שלי, אבל אני תמיד מתייעצת איתם, מבררת מה הנוהג בבית ומחויבת למדיניות שלהם".

לאחרונה עברו דביר ובעלה מרמת גן לקצרין, כדי להיות קרובים לנכדים הפרטיים שלהם. עבודתה כסבתא להשכרה נקטעה בינתיים והיא עובדת כמורה ממלאת מקום בבית ספר יסודי. "אם תהיה עבודה כסבתא פה באזור אני קופצת על המציאה", היא מבהירה.

גם לחברותיה ממליצה דביר בחום על הכיוון. "זה מאוד מתאים לנשים שיצאו לגמלאות ורוצות לעשות משהו שהוא גם כיפי וגם עם משמעות. למי שאוהבת ילדים ומשפחה זה ממש אידיאלי. יש משפחות שאני שומרת איתן על קשר עד היום, ובחגים ובימי הולדת הם תמיד זוכרים לברך. חלקן הפכו למשפחה של ממש ואנחנו חוגגים ביחד אירועים. אין ספק שזה רווח נקי".  

סבתא לנכד אוטיסט: הוא תמיד בראש העדיפויות

לשמור על הנכדים? לא תודה

לא בחרתי להיות סבתא

איזו מין סבתא את? היכנסי לחידון של מוטק'ה וגלי

אני לא הסבתא! להפוך להורים אחרי גיל 50

מה דעתכם? בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה של מוטק'ה