נעים מאוד: בעז אפלל

שם:
בעז אפלל.
גיל:
69.
מקום מגורים:
קיבוץ יפתח.
מצב משפחתי:
נשוי לשרה, אב להלל, אלישע, הדסה ושאול.
מקצוע בעבר:
אחרי שהייתי חבר בקיבוץ עזבתי אותו לכמה שנים, שבהן חייתי במקומות שונים בישראל ובארצות הברית. למדתי כלכלה ומדע המדינה ובעיקר פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית. בתחום האחרון עבדתי במסגרת חברת ייעוץ בארצות הברית, שם חייתי בשנים 1975-1979. בהמשך חזרתי לקיבוץ ועשיתי הסבה לחקלאות מתוך הנוסטלגיה הרבה שהייתה לי, ואחר כך עברתי לעיסוק בענייני כספים, בתמחירנות, בביטוח ובגזברות במסגרת הקיבוץ.
עיסוקים:
היום אני עדיין עובד במשרה חלקית בקיבוץ בעסקי ביטוח, אבל העיסוק המרכזי שלי הוא במסגרת קבוצה בשם "פנסיה בראש" שהקמתי ביחד עם חברי קיבוצים אחרים, חלקם פנסיונרים, אבל גם צעירים שמונעים על ידי תחושת צדק והוגנות, במטרה להביא לפנסיה הוגנת בקיבוץ. הפנסיה הקיימת היום, וניתן לעשות הכללה לגבי כל הקיבוצים, רחוקה מלהיות הוגנת. העיקרון הבסיסי צריך להיות שכולנו שותפים וצריכים להימדד באותו סרגל מדידה, ובפועל זה לא מתקיים ויש תקנון נפרד לפנסיונרים. לעומת הקיבוץ המסורתי, שחילק את התקציבים לכל אחד לפי צרכיו, בעקבות ההפרטה החלוקה היא לפי זכויות. אבל זכויותיו של החבר הוותיק נעלמו. חמישים השנים שעבד ללא תמורה, ייסד, בנה, הקים וטיפח, נמחקו. כל מי שהצטרף לקיבוץ לאחר הקמתו, התבסס על הישגי הראשונים. הוא נעשה חבר אוטומטית, אבל לקח על עצמו מחויבות לפרנס את הוותיקים. זה לא קורה. אני התחלתי לעסוק בנושא הרבה לפני שהייתי פנסיונר, כי זיהיתי את המצוקה ואת התסכול, ולפני כמה שנים הבנתי שכדי להביא לשינוי צריך להתארגן על בסיס כלל התנועה הקיבוצית.
סדר יום:
כחקלאי לשעבר אני רגיל לקום מוקדם בבוקר. סדר היום שלי מלא, כמי שעובד בחצי משרה בשכר ובמשרה וחצי בהתנדבות.
בילויים מועדפים:
אני אוהב את מה שאני עושה וזה מעסיק אותי הרבה, כך שאני לא זקוק לבילויים. מה שכן, אני קורא ספרים מושבע ומכור לקריאה. אני קורא מה שנופל ליד. לרוב אשתי מכתיבה את התפריט התרבותי.
יעד מועדף לחופשה:
אני מעדיף את המקומות הלא יקרים. הרבה פעמים יוצא שאנחנו נוסעים למקומות שיש לנו בהם חברים ואנחנו מתארחים אצלם. בשנה שעברה היינו באיטליה. לארצו הברית, שבה גרנו כמה שנים, אני לא נוסע הרבה.
המלצה:
קראתי לאחרונה את "בעולם נהדר ואכזר" של אנדריי פלטונוב, סופר רוסי שכותב בין המהפכה הסובייטית למלחמת העולם השנייה. זה אוסף סיפורים שמתאר בצורה מאוד חזקה ונוגעת ללב את החיים בתקופה הזאת בברית המועצות. הכתבים של פלטונוב הוחרמו והוסתרו כי היה אנטי ממסדי, והמתרגמת נילי מירסקי גילתה לפני כמה שנים את הסיפורים האלה ותרגמה אותם. כשקראתי עלתה בי ההשוואה למה שקורה בקיבוצים. אני חושב שזה ספר חובה לכל קיבוצניק.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על פעילות ועשייה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: מרים ברילינג

נעים מאוד: מירי דגן

נעים מאוד: מרים אורדונק

נעים מאוד: קורה שוורץ

נעים מאוד: מריאנה זילברמן

לקהילת ותיקי הקיבוצים:

לחצו