נעים מאוד: שושנה מאייר

שם:
שושנה מאייר.
גיל:
76.
מקום מגורים:
בית הדיור המוגן "פאלאס" תל אביב.
מצב משפחתי:
אלמנה, אם לשניים וסבתא לשישה.
מקצוע בעבר:
עבדתי כמנהלת חשבונות בחברה קטנה במשך כ-12 שנה. אחר כך יצאתי לפנסיה מוקדמת. פשוט לא רציתי לעבוד יותר והעדפתי להשקיע יותר בבית. המשפחה הייתה תמיד מאוד חשובה לי. אחר כך הילדים עזבו את הבית ובעלי נפטר בגיל צעיר יחסית ונשארתי לבד, אבל החלטתי שאסור לשקוע. מכיוון שתמיד התעסקתי בעבודות יד - סריגה, רקמה, הידיים שלי תמיד היו עסוקות במשהו - החלטתי להרחיב את התחום והתחלתי לעסוק בתכשיטנות. בנוסף התחלתי לשמוע הרצאות באוניברסיטה הפתוחה ולצאת לטיולים. בגיל 69, שבע שנים אחרי מות בעלי, עזבתי את הבית בהוד השרון ונכנסתי לפאלאס. החלטתי שזה לא עסק לשבת לבד בבית. נכון שיש ילדים, אבל יש להם את החיים שלהם.
עיסוקים ותחביבים:
שנתיים אחרי שנכנסתי לכאן התחלתי לכתוב שירה וכבר הוצאתי לאור בעצמי ארבעה ספרוני שירים. אני מקריאה את השירים שלי לחברות בבית, וגם הוזמנתי לבית הדיור המוגן שבו גרים אחי ואחותי להקריא משירי. אני כותבת בהם על חוויות שלי, זיכרונות עבר וגם אקטואליה. כתבתי שיר על המחאה החברתית, על רעידת האדמה בהאיטי. יש לי כבר יותר ממאה שירים. במקביל אני ממשיכה לעסוק בתכשיטנות, משחקת ברידג', שלמדתי כבר קודם אבל פה התמקצעתי, וגם ביליארד. יש לי פה תעסוקה כל הזמן. פעמיים בשבוע אני הולכת לחדר כושר ופעמיים בשבוע שוחה. לאחרונה הצטרפתי לחוג לדרמה שנפתח פה, ואנחנו מתכננים להעלות הצגה באוגוסט.
סדר יום:
אני קמה בבוקר מתי שיוצא. לפעמים אני מתעוררת בארבע בבוקר ויושבת לכתוב ולפעמים בשמונה בבוקר, ואז הולכת לבריכה או לחדר הכושר. אחר כך אני נוסעת מדי פעם להסתובב בשוק הכרמל. אני מאוד אוהבת את האווירה. אני עושה קצת קניות, תלוי במה שאני צריכה, כי אני מבשלת לעצמי ואופה כל יום שישי עוגה להביא לבת שלי. בערב יש פה הרצאה או סרט.
בילויים מועדפים:
אני הולכת מדי פעם לתיאטרון, אוהבת לצפות בסרטים שיש פה פעמיים בשבוע. בטלוויזיה אני לא צופה הרבה, רק כשיש נושא שבאמת מעניין אותי. בזמנו קראתי הרבה ספרים, עכשיו קצת פחות. העיסוק בכתיבת שירים לוקח את כל האנרגיה.
יעד מועדף לחופשה:
הייתי מאוד רוצה לנסוע לפולין, ארץ הולדתי שעזבתי בגיל שלוש וחצי. רציתי לראות את פולין בעיניים של בוגרת. תכננתי לנסוע לשם עם בתי, אבל אני לא יודעת אם זה ייצא לפועל. באופן כללי בענייני נסיעות אני לא מהאנשים של בטן-גב. אין לי סבלנות לזה ואני גם לא אוהבת לשבת בבתי קפה. אם לנסוע, הייתי רוצה לראות תרבויות שונות. בדרום אמריקה עוד לא הייתי וזה דווקא מעניין אותי, אבל אני לא יודעת אם אי פעם אגיע לשם.
המלצה:
ראיתי לאחרונה סרט צרפתי בסינמטק בשם "מחוברים לחיים", שמספר על אדם שהפך לנכה ומטפל שחור בא לעבוד אצלו. בהתחלה זה לא הולך ואחר כך נוצר ביניהם קשר מאוד מיוחד. זה סרט שהוא גם אנושי ולמרות הנסיבות העצובות גם מצחיק.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: אורי קדמון

נעים מאוד: מרים בוצ'ן

נעים מאוד: אברי אורן

נעים מאוד: ויקטוריה ריגיירה

נעים מאוד: בת שבע דגן

נעים מאוד: רחל עזריה