נקרע בין הבן לנכד

לשלמה מלאו השנה 75. גבר במלוא אונו, נוהג במכונית חדישה, שלוש פעמים בשבוע הולך על שפת הים, פעמיים נוספות שוחה בבריכה, ופעמיים הוא בשיעור יוגה. שלמה מבקר גם בהצגות ויוצא לטיולים עם מועדון הגמלאים השכונתי. כל יום חמישי מבלה במסיבת הריקודים הסלוניים במועדון ונהנה לרקוד עם חברותיו מזה שנים. לפני 15 שנים התאלמן ומאז זכה לכמה מערכות יחסים ארוכות, אך לא בחר עדיין את שחשקה נפשו. הוא מתגורר בדירת 3 חדרים בקומה ראשונה, מרווחת ונעימה. באותו הבניין, בקומה השביעית, מתגורר בנו ראובן עם אשתו חנה - שניהם בני 53 ולהם שלושה ילדים: רן הבכור, בן 30, רווק המתגורר בשכר-דירה ומאמן כושר במקצועו; דלית, מורה, נשואה + 3; ורפי הצעיר, מוזיקאי המתגורר ולומד בארה"ב ונמצא בחופשה אצל הוריו. שלמה מהווה "הכותל" של כל המשפחה. הנכדים רואים בו אוזן קשבת ומורה רוחני, הבן מאופק אך "מקשיב לו", והכלה מתייעצת ומשתפת אותו בכל דבר. בצעירותו, עם הפיכתו לסב, שלמה ואשתו המנוחה היו מעורבים בכל תהליך הגידול של הנכדים ואף סייעו להם מבחינה כספית. מאז ומתמיד הם התגוררו בקרבת מקום והעמידו עצמם לרשות הילדים.
מערכת קשה בין הבן לנכד
את שלמה היכרתי לאחר שנפרד מבת-זוג איתה בילה חמש שנים וחיפש את הדרך חזרה לחיים מלאים ומאושרים. באחד ממפגשינו שלמה נראה מודאג מאד. הוא תיאר מערכת יחסים קשה מאד בין בנו לנכדו. רפי, שטופל מגיל הנעורים על ידי פסיכולוג על רקע הערכה עצמית נמוכה וחוסר ביטחון, בחר לשתף את הסבא בכעסיו על האב וביקש להתגורר אצלו בחופשה כיוון שחשש להסלים את המצב. רפי תיאר את התקשורת הלקויה ביניהם בתקופה הקצרה שנמצא בארץ וטען כי לאבא אין סבלנות אליו וכי הוא מבטל את דבריו שוב ושוב. שלמה התקשה לעמוד מנגד מבלי להתערב. הוא מבין כי הוא חובש שני כובעים בעת ובעונה אחת ? כובע האב וכובע הסב, ועליו לבחור את הכובע הנכון יותר עבורו. כובע שיאפשר לו להיות אבא וסבא נייטרלי בלי לקחת חלק במערכת היחסים בין בנו לנכדו. הוא חס על נכדו, ביודעו כי מאז ומתמיד יחסיו עם אביו היו עכורים וגרמו לעזיבתו את הארץ. יחד עם זאת, שלמה אינו מעוניין שהנכד יגור איתו. "האם אני יכול להתערב ולשוחח על כך עם בני?" - הוא שאל אותי. כשבררתי איתו מה היה רוצה שיקרה ובאיזה מצב היה לו נוח יותר להימצא, ענה: "אני רוצה שהיחסים ביניהם יהיו טובים". עבורו, יחסים טובים פירושם שרפי יוכל לשוחח בחופשיות עם אביו ולומר לו מה הוא חש כלפיו, וכן שהאב יוכל לשנות התנהגותו כלפי בנו. "ומה יקרה אז?" - שאלתי. שלמה ענה כי אז יוכל לחוש בנוח לשוחח עם הנכד על כל נושא ביודעו שהוא משוחח על כך גם עם האב והוא יהיה פטור מלשמוע על הצרות ביניהם. מובן שיוכל גם לחוש בנוח לסרב לבקשת הנכד לגור עימו. "ומה אתה יכול לעשות בנידון?" ? המשכתי וחקרתי. "כלום" ? ענה שלמה ? "המצב נמשך כבר 15 שנים, מאז שהוא היה ילד. האמא, אשת קריירה שהיתה עסוקה ומחוץ לבית, השאירה את הטיפול בילדים בידי האב והעירה לו בכל פעם שמשהו לא מצא חן בעיניה. אני מאמין שראובן הוציא את כל תסכוליו על הילדים. מאז הם ביחסים כאלה." - "האם אתה יכול לתקן את היחסים ביניהם?" ? שאלתי אותו. - "לא", ענה, "אני לא יכול לתקן, אבל אני גם לא רוצה לשמוע מה קורה ביניהם". "ואיך תרגיש אם לא תשמע ולא תדע מה הולך ביניהם? מי תהיה?" - "אוהו", אמר כשחיוך על פניו, "ארגיש הרבה יותר טוב, אהיה מאושר יותר, אני לא רוצה ולא צריך לדעת את הכל. אני רוצה להיות ביחסים טובים עם שניהם." כשבחנתי איתו מה עליו לעשות כדי להרגיש טוב יותר ולהישאר ביחסים טובים עם שניהם, ענה: "אני לא צריך לאפשר את התלונות של הנכד על הבן שלי. לדעתי, הם צריכים להסתדר לבד. אני לא יכול לעזור להם היום."
לא מתערבים בין בן לנכד
שלמה הבין שהתערבות שלו עלולה לגרום לשבר ביחסים עם הנכד ועם הבן כאחד. הוא הבין כי עליו להעביר מסר ברור לנכד כי מלבד לשמוע הוא אינו יכול לעשות דבר ועליו לפנות אל אביו ולשוחח איתו על הכעסים הללו. הוא יציע לנכד לערב את הפסיכולוג שלו ויעלה את האפשרות שראובן יגיע איתו למפגש משותף. "לאחר מכן," אמר, "אבקש מהנכד שלי לא לערב אותי בעניין." "אתה מרגיש נוח ושלם עם ההחלטה שלך?" שאלתי בסיום השיחה. "בוודאי", ענה שלמה, "כעת הדרך יותר ברורה ונוחה לי." שלמה הודה לי על השיחה וטען כי רווח לו. הוא הבטיח כי ישוחח עם הנכד על הדברים ובפתח הדלת, לפני שיצא, עוד שאל "האם לשוחח על כך גם עם בני?" עניתי לו כי לאחר שבחר לשוחח עם הנכד, והבין את המשמעות של השיחה וכן את השפעתה על הרגשתו, הוא חופשי לבחור לשוחח באופן דומה גם עם הבן. בפגישה שהתקיימה שבוע אחר כך הופיע שלמה כשפניו קורנות. הוא סיפר כי שוחח קודם עם בנו וביקש ממנו להיות סובלני יותר כלפי הנכד. הוא אמר לבנו כי אינו רוצה להיות מעורב ביחסים שלהם ומציע לו להיפגש עם רפי ולשוחח על כך אצל הפסיכולוג. אחר-כך פנה לשוחח גם עם הנכד והבהיר גם לו כי אינו מתכוון להתערב בעניינים שבינו לבין אביו וביקש ממנו להזמין את אביו לפגישה עם הפסיכולוג. רפי נענה בחיוב, והפגישה כבר התקיימה. שלמה לא שותף בתוצאות השיחה, אך נאמר לו כי תהיה לה המשך. שלמה, שבתחילה חש כי היחסים בין בנו לנכדו מהווים עבורו עול כבד מדי, הבהיר לעצמו, בשיחתנו במסגרת האימון, מה הוא באמת רוצה, איך יפעל כדי להשיג את , ואיזה אדם יהיה לאחר ההישג. מערכות היחסים בסביבתנו משפיעות על איכות חיינו בכל גיל. היכולת שלנו להשפיע על מערכת היחסים היא עצומה. עלינו רק לרצות בכך, לבדוק את האפשרויות העומדות לרשותנו ולפעול.