חזרה להכסף שלי

סדר כלכלי: איך לשפר את המצב הפיננסי

בגיל 50 פלוס עם משכנתא, כושר ההשתכרות שיורד והעזרה לילדים הגדולים, אנו ניצבים בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים. מומחית בתחום עושה סדר
מאת קרן אוחיון 21/04/19
סדר כלכלי: איך לשפר את המצב הפיננסי
לפעמים אין ברירה וצריך לצמצם הוצאות כדי לשמור על איכות חיים. צילום: Shutterstock

 

 

בפסח אנחנו עושים סדר כמעט בכל דבר – בבית כמובן, בארון הבגדים, בארון התרופות ובנפש. אבל מה עם הארנק? במטרה לעשות סדר כלכלי פנינו לשרון בירקמן, מומחית לפיתוח שיטת כלים כלכליים למערכות יחסים בריאות, כדי לקבל טיפים ולשמוע מה הם הצעדים הראשונים שצריכה כל משפחה לעשות כדי לבדוק את מצבה הכלכלי, ואיך ניתן לשפר אותו.

 

"אצל משפחות רבות אנחנו עובדים רק על בסיס השורה התחתונה של המצב בבנק: יש מינוס או לא", אומרת בירקמן. "משפחות שאצלן אין מינוס מתעלמות לחלוטין מהנושא של תלות במשכורת, ומספרות לעצמן שהמצב אצלן בסדר למרות שהרבה פעמים לפחות אחד מבני הזוג מרגיש שמשהו לא בסדר, אבל כל עוד זה לא נראה בבנק – הוא לא עושה עם זה כלום. הרבה מהמשפחות האלה אפילו לא מרגישות באיזו רמת חיים הן חיות. יכול להיות שגם משפחות שיש אצלן פלוס לא גדול זקוקות לשיקום כלכלי ומתעלמות מזה".

 

אז מה עושים?

"לדעתי הצעד הראשון, עוד לפני שבדקנו מה המצב ועשינו מיפוי הוצאות והכנסות, הוא להכיר בזה שההתנהלות הכלכלית טעונת שיפור, ולאחר מכן לקבוע סדר פעולות הגיוני של סקירת כלל ההוצאות ובדיקה איפה יהיה הכי קל וכדאי להתחיל. בעיקרון כדי לבדוק את המצב הכלכלי צריך לבחון את כלל ההתחייבויות של המשפחה, הנכסים אם יש לה, ההכנסות וההוצאות. כל דבר כזה כמובן אפשר לפרק לגורמים, למשל: לנהל מעקב אחרי הוצאות והכנסות, לעבור על תיק הביטוח ולהבין ממה הוא מורכב, ולעבור על כלל ההלוואות - כולל התחייבויות או תשלומים צפויים בכרטיסי אשראי".

 

 

בני 50+: אל תפחדו לצאת לדרך עצמאית בקריירה

 

 דווקא לבני 50+ יש סיכוי להגיע לרווחה כלכלית גבוהה יותר מעבודה כעצמאים. צילום: Shutterstock

 

 

בגיל 50 פלוס המצב הפיננסי עשוי להיות מאתגר במיוחד – לרובנו בגיל הזה יש משכנתא ואוברדראפט, ובנוסף - כושר ההשתכרות יורד. גם ביציאה לגמלאות לא תמיד מחכה לנו פנסיה ראויה. "באופן כללי האתגר הגדול של בני 50 פלוס הוא הצורך להתמודד עם טעויות כלכליות שעשו בעברם, בשלב שבו ההכנסה כבר לא יציבה כפי שהייתה בעשורים שלפני כן", אומרת בירקמן. "האתגר הגדול והברור מאליו הוא תלות בהכנסה מעבודה שכירה. למרות שלבני 50 יש כעשרים שנות תעסוקה, מעסיקים מתחילים להירתע מהעסקתם כבר בשנות הארבעים לחייהם. המשמעות היא כמובן שקשה לאותם אנשים להחליף מקום עבודה או לשחזר את תנאי השכר של המקום שעזבו".

 

הקושי הזה מייצר לדבריה פעמים רבות שחיקה ועומס על האדם עצמו: "אורך החיים" האידיאלי של אדם בתפקיד מסוים ובאותו מקום הוא 3-5 שנים - אחרי זה העובד מפסיק להתפתח והביצועים שלו נפגעים. השחיקה והעומס, טוענת בריקמן, מייצרים הוצאות "פיצוי".

"התלות במשכורת מייצרת גם חשש מיציאה לעצמאות בגלל המאפיינים הלא יציבים שלה, ולכן האופציה הזו נסגרת בפני בני 50 פלוס, למרות שדווקא בה יש להם סיכוי להגיע לרווחה כלכלית גדולה יותר".

 

בירקמן מפנה את תשומת הלב לעובדה שהגיל מייצר פנייה גדולה לעבודות בלתי מקצועיות ובלתי מתגמלות: שומרים, נהגים וכיו"ב, ומציינת: "השכר הנכנס מעבודות מסוג זה מכסה בקושי את ההתחייבויות וההלוואות, מה שמכניס עוד קצת רעש למערכת המשפחתית או הזוגית. בנוסף, מטען ציפיות לא ריאלי של האנשים מעצמם, למשל הרצון לעזור לילדים הגדולים לממן חתונה או תואר גורם לכך שבגיל 50 פלוס יש נטייה לקחת הלוואות למימון צריכה. הרצון לעזור לילדים לרכוש דירה גורם לכך שיש נטייה לקחת משכנתא נוספת ולהעמיק את בור ההתחייבויות. מות ההורים מייצר עוד קצת הוצאות, כאב ומשבר, שגם לו יש משמעויות כלכליות".

 

וזה עוד לא הכל: לדברי בירקמן, ציפיות נוספות ולאו דווקא ריאליות עוסקות בנושא הסבתאות. "כאן יש הרבה פעמים מחלוקת בין הילדים שזקוקים לעזרה עם הנכדים ואינם יכולים לממן אותה, לבין הסבים שעדיין עובדים כדי לשלם חשבונות. נכדים הופכים למקור מתח, לפעמים יש עלויות שהסבים לוקחים על עצמם כדי להקל על הילדים כמו מימון חוגים או רכישת בגדים. חוסר היכרות עם אלטרנטיבות לרכישה, חוסר תרגול בנושאים של השוואת מחירים ובחינת חלופות מגדילים את ההוצאות. עליית מחירי הדיור גורמת לכך שגם החלפת הדירה הגדולה בדירה קטנה יותר ומותאמת יותר לצרכים של בני הזוג שהילדים שלהם עזבו את הקן הופכת למורכבת, ואינה בהכרח מקנה להם סכום כסף גדול בכיס. נושא הדיור הוא טעון במיוחד מול ילדיהם, שיש להם אינטרס לשמור את הדירה הגדולה והיקרה יותר עד לירושה".

 

 

לעזור לילדים כלכלית – לא בכל מחיר

 

 הצמצום דורש עבודה של מיפוי הוצאות, צילום: Shutterstock

 

 

 

אם כך, איך ניתן לחסוך כסף?

"לחסוך כסף, באופן גס מאוד, זה להוציא פחות ממה שנכנס ובכך נישאר עם עודף", אומרת בירקמן. "את העודף הזה אפשר להפנות למטרות שונות, החל מרכישת דברים חיוניים ועד תיק השקעות. מן הסתם במבנה הכנסות והוצאות מסוים שכולל גם שכר נמוך יחסית, גם מינוס וגם משכנתא – לחסוך הופך להיות קשה עד בלתי אפשרי. אני מעדיפה את המושג לצמצם הוצאות כי זה כבר יותר פשוט, אם כי גם פה כדאי לזכור שהצמצום הזה דורש עבודה של מיפוי הוצאות, בחירת סעיפים לצמצום ועבודה עיקשת, עד שמצליחים לצמצם - לקנות פחות, לקנות אחרת, להכין את הסביבה לכך שעכשיו המצב השתנה וכיו"ב".

על אילו צעדים אפקטיביים שאפשר לאמץ באופן מיידי כדי לשפר את המצב הכלכלי את ממליצה? "הצעד הכי אפקטיבי הוא להכיר בזה שיש בעיה במצב הכלכלי, ואחר כך למפות הוצאות והכנסות. זה הצעד הראשון והקריטי ביותר. אחר כך זו כבר שאלה של בחירת טקטיקות לצמצום ושינוי מבנה ההוצאות הקיים".

[#noBanner]  

 

10 טיפים לניהול התקציב אחרי פרישה

 

6 דרכים להגדיל את ההכנסות אחרי פרישה

 

יוצאים לפנסיה? יתכן שאתם זכאים להחזרי מס

 

יוצאים לעבוד אחרי הפרישה

 

להשתלב בעולם ההייטק אחרי גיל 60

 

יש כרטיס מועדון? עושים סדר בארנק

 

הצטרפו לקהילת הכסף שלי במוטק'ה

 

 

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בהכסף שלי

סדר כלכלי: איך לשפר את המצב הפיננסי
בפסח אנחנו עושים סדר כמעט בכל דבר – בבית כמובן, בארון הבגדים, בארון התרופות ובנפש. אבל מה עם הארנק? במטרה...
לקריאת הכתבה
לקראת פרישה: חיים יותר ודואגים לעתיד
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכל שנה כ-70,000 איש מגיעים לגיל פרישה (נשים בגיל 62 וגברים בגיל 67)....
לקריאת הכתבה
חשבתם שתיקון 190 טוב לכם? לא בטוח
בשיתוף כנען פיננסים כולנו רוצים להגדיל את ההכנסה החודשית ולמקסם את הכסף שלנו, במיוחד בפנסיה. הילדים...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה