סדר פסח: מסדרים את הארונות והמחשבות

האביב הוא תקופה של התחדשות, וכשגם פסח בפתח, אין ברירה אלא להתחיל לעשות סדר. ניירות שהצטברו, חפצים שהתיישנו, ארונות שהתפרעו ומגירות שהתמלאו מחכים בעונה זו של השנה בתחינה אילמת שנעשה מעשה. שרית גושן-פנטי, מחברת "סידורים", המספקת שירותי סידור בית, העברת דירה, מעבר לדיור מוגן ועוד, טוענת שתהליך מיון החפצים בבית מאפשר גם הסתכלות פנימה אל המקומות שבהם יש בלגן וחוסר תפקוד בחיינו. לדבריה, יש לשאול תחילה מה מסמל הבית עבורנו, למה אנחנו מצפים ממנו, האם אנחנו רוצים להיות מסוגלים לארח בו ומהו הרווח שיש לנו מהשארת המצב כפי שהוא. לאחר מכן יש להגדיר מחדש את תפקידו של כל חדר בבית. למרות שזה אמור להיות מובן מאליו, כדאי להצהיר רשמית בפני עצמכם שבחדר שינה ישנים, ארון הבגדים אמור לשמש לבגדים בלבד, במטבח מאוחסנים כלים ואילו הניירת - מקומה בחדר העבודה. הליך של מיון חפצים, שחלקם מלווים אותנו שנים, אינו פשוט כפי שנדמה לנו, בעיקר לאלה בינינו שנוטים להיקשר אליהם רגשית. "בחפצים קיימת הבטחה", אומרת גושן-פנטי, "אבל חשוב לבחור בחיים ולא בחפצים. כדי להיות מסוגלים להיפרד מהמיותרים שבהם, יש לדמיין את תחושת החופש שתהיה לנו בבית הנקי מהם. המדדים לקבלת החלטה צריכים להיות: כל מה שאנחנו לא רוצים שיהיה בבית, כלומר עומס וחוסר זרימה אנרגטית. "אחת הבעיות של אגירת חפצים היא שאנשים נאחזים בהם בגלל הזיכרונות או כיוון שהם מאמינים שיצטרכו אותם יום אחד בעתיד. כשאנחנו מביטים קדימה או נאחזים בעבר, אנחנו לא חיים את ההווה. אם לא נייצר עבור עצמנו את החיים שאנחנו רוצים לחיות, אף אחד לא יעשה זאת עבורנו". לדבריה, חשוב לטהר לא רק את הבית, אלא גם את המחשבות. "בנוסף לארגון החפצים, אנחנו חייבים לארגן את האופן שבו אנחנו חושבים על רכוש וחפצים ולשנות את ההתנהגות היומיומית, כדי שלא ניתקל שוב בבעיית הגודש. אנחנו אלה שצריכים להחליט האם אנחנו בוחרים בכמות, או באיכות חיים".
 

אחרי שנכנסנו למצב הרוח המתאים, צריך להתחיל לעבוד. תחילה יש למיין את החפצים לארבע ערימות: לתרומה, למכירה, לזריקה ולשמירה, תוך הגדרת תאריכי יעד הגיוניים לכל אלה. דברים שיוצאים מהבית, צריכים להיות כאלה שאיננו לובשים כשמדובר בבגדים, ושאיננו משתמשים בהם כשמדובר בחפצים. מובן שכאלה שנשברו, התקלקלו, נקרעו וכד', מקומם מחוץ לבית. תהליך ההגדרה צריך להיות הדרגתי. יש לשאול את עצמנו לגבי כל פריט, האם אנחנו זקוקים לו. אם כן, מה משמעותו בחיינו, מתי השתמשנו בו לאחרונה, האם שווה לבזבז עליו מקום אחסון, האם הוא תקין, ואם לא - האם שווה לתקן אותו. האם החפץ הזה עוזר לנו להגדיר את עצמנו, האם הוא עוזר לנו לחיות את החיים הטובים שאנחנו רוצים לנו ולמשפחתנו והאם יש משמעות לחפץ שיושב במחסן, בזמן שהיה אולי יכול להועיל למישהו אחר שזקוק לו יותר מאיתנו. לאחר מכן יש למיין את החפצים על פי נושאים ועל פי החשיבות ותדירות השימוש בהם. את השימושיים יותר יש לאחסן במקום נגיש יותר, וההיפך. אם נתמקד בסידור ארונות הבגדים, עניין סבוך כשלעצמו, גושן-פנטי מציעה תחילה להתאים את צורת קיפול הבגדים לגודל הארון ולצורתו. סידור בשורות איננו מוצלח לדעתה, כי במה שלא רואים, לא משתמשים. על הקולבים חשוב לתלות בגד אחד בלבד. את זה שתלוי מתחת לא נראה ולא נלבש, ובמקרה כזה אולי אפשר בכלל להוציא אותו מהארון. את סוגי הקולבים כדאי להתאים לסוג הבגד. קולבים שונים מתאים לחצאיות, לחולצות ולמכנסיים. בחולצות כדאי לכפתר את הכפתור העליון, כדי שלא יחליקו ולא יתקמטו. סוודרים לא מומלץ לתלות על קולבים. חגורות לא כדאי להשאיר במכנסיים, אלא לתלות על מתקן מיוחד, וכך גם לגבי העניבות. את הגרביים כדי לקפל בצורה שטוחה כדי לחסוך במקום. מומלץ לקנות בתחילת העונה עשרה זוגות בצבע זהה כדי להתגבר על בעיית הגרביים האבודים. לצורך אחסון הבגדים לעונה הבאה יש בשוק שקיות ואקום Space Bags, שמכווצות את נפח הבגדים או השמיכות (לא כאלה שממולאות בנוצות) וחוסכות במקום. לאחסון נעליים כדאי להשתמש בארונית נעליים עם מגירות, ולאספני הנעליים מומלץ לשמור את הקופסאות המקוריות, לערום אותן זו על זו ולכתוב עליהן את סוג הנעל. קיימים גם כיסי תלייה לנעליים לארון או לדלת, ובאיקאה ניתן למצוא קופסאות חצי שקופות עם חלונית לפתיחה. כדי לשפר את רמת ההתמצאות בארון, רצוי להפריד את הבגדים לפי צבעים. מכנסיים מקופלים כדאי לקפל לשניים ולא לשלוש, כדי להשתמש בכל עומק הארון ולא ליצור שתי שורות. את המצעים כדאי להגביל, לדברי גושן-פנטי, לשלושה-ארבעה סטים, כיוון שהם תופסים הרבה מקום. בארון כדאי לחלק אותם לסטים, ובקיפול האחרון של הציפה להכניס גם את הסדין ואת הציפיות ולהשלים את הקיפול. אז זהו, אחרי שהבנו את חשיבותו של הסדר לבריאותנו הנפשית ולאיכות חיינו, כדאי להניח את התירוצים בצד ולהתחיל לעבוד. הבית הנקי, הפנוי והמסודר יתרום, יש לקוות, לתחושת החג ויאפשר לנו להרגיש שגם אנחנו יצאנו מעבדות לחירות.
עוד לפסח:

דחק החגים: להתמודד עם הלחץ

ספר בישול חדש: בישול לפסח

פסח, מצה וקלוריות