סובלים מעצירות? פיזיותרפיה יכולה לעזור

סובלים מעצירות? אתם לא לבד. מדובר בתופעה שכיחה, שכ-15 אחוז מהאוכלוסייה סובלים ממנה, ולפי מחקרים מסוימים השכיחות מגיעה לכ-30 אחוז בקרב אוכלוסיית העולם המערבי. עצירות מוגדרת כאחד או יותר מהתסמינים הבאים, כאשר הם נמשכים שלושה חודשים: 1. צורך בלחיצה חזקה לצורך התרוקנות בלפחות רבע מפעולות ההתרוקנות. 2. צואה במרקם קשה או גושי בלפחות רבע מהיציאות. 3. תחושת התרוקנות חלקית בלפחות רבע מפעולות ההתרוקנות. 4. תחושה של חסימה מכאנית באזור פי הטבעת. 5. צורך בביצוע פעולות ידניות לעידוד התרוקנות, כדוגמת דחיפת אצבעות דרך פי הטבעת או תמיכה ידנית לרצפת האגן. 6. פחות משלושה אירועי התרוקנות בשבוע. 7. שימוש קבוע במשלשלים. הסיבות לעצירות מגוונות: תזונה, בעיות בחילוף חומרים (סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס וכו'), מחלות נוירולוגיות, תסמונת המעי הרגיז, כאבים באזור האנורקטלי על רקע פיסורות, טחורים ובעיות ממקור שרירי. מי שדיאטה נכונה או שימוש בחומרים משלשלים (לקסטיבים) לא שיפרו את מצב העצירות שלו, כדאי שישקול פנייה לרופא המשפחה או לרופא גסטרואנטרולוג לקבלת ייעוץ מקצועי לאבחון ולאיתור מקור הבעיה. לעתים הרופא לא יסתפק בבדיקה ידנית בלבד וימליץ על ביצוע בדיקות עזר כגון אולטרסאונד, זמן מעבר מעי, דפקוגרפיה ועוד לצורך קבלת האבחנה הסופית. במידה ולאחר ביצוע הבדיקות כולן יתברר כי מדובר בבעיה על רקע שרירי, ימליץ הרופא על טיפול פיזיותרפי. ומה לפיזיותרפיה ולעצירות? פיזיותרפיה יכולה לעזור היכן שמדובר בבעיה ממקור של שרירים, רקמות רכות, מפרקים ועצבים ותפקוד לא תקין שלהם. אחת הדוגמאות הנפוצות לבעיה שרירית הגורמת לעצירות היא התופעה הנקראת "אניזמוס". באופן נורמלי כאשר אנו מחליטים להתרוקן נדרשת הרפיה של הסוגר באזור פי הטבעת המאפשרת את יציאת הצואה. לעתים, מסיבה כזו או אחרת, סוגר זה אינו עובר הרפיה אלא להפך, הוא מתכווץ, ואז הצואה לא מוצאת את דרכה החוצה. מדובר בכיווץ יתר של אחד משרירי רצפת האגן הנקרא Puborectalis . מטופלים מדווחים על ישיבה ממושכת בשירותים ועל צורך בלחיצות חזקות, וגם אלה לא תמיד מועילות.


מה עושים בטיפול? ראשית, מדריכים לישיבה נכונה בשירותים היוצרת הרפיה מסוימת באזור רצפת האגן, וכן מדריכים לשימוש בטכניקות הרפיה אחרות כגון הרפיית לסתות, עיסוי הבטן, הנעת הגו קדימה ואחורה (נדנוד) וכל דבר היוצר אצל האדם תחושה של רוגע. מוזיקה וספר גם הם אופציה, ובלבד שהישיבה בשירותים לא תתארך בגללם. לכל אלה יש להוסיף רכינה קדימה (כיפוף רב במפרקי הירכיים), שמירה על גו ארוך ונשיאת משקל על קצות האצבעות. ניתן גם לבצע עיסוי ומתיחה של השריר עצמו בתוך פי הטבעת באמצעות האצבע. מטרת הטיפול היא להביא להרפייתו של השריר בטכניקות עיסוי שונות כפי שעושים לשרירים אחרים בגוף. אפשר גם להשתמש במערכת הביו-פידבק (משוב) להשגת הרפיה באזור שרירי רצפת האגן כולם בקרב אנשים בעלי נטייה לכיווץ יתר גם שלא בהקשר של תהליך ההתרוקנות. במצבים שבהם המטופל אינו מבין כיצד לבצע לחיצה נכונה לצורך התרוקנות וכאשר קיימות בעיות תחושה, ניתן להסתייע באלקטרודת בלון שבניפוחו הוא מחקה תוכן צואתי בחלל הרקטום. תסמונת נוספת הקשורה בעצירות נקראת Levator-Ani syndrome. . שריר ה- Levator הוא השריר המרכזי מבין שרירי רצפת האגן ולעתים הוא יכול לכאוב אחרי התרוקנות בכלל ובמקרה של עצירות בפרט. במישוש פנימי יכול המטפל לאתר נקודות מסוימות על גבי השריר הנקראות בשפה המקצועית Trigger points. אלה הן נקודות רגישות שהן מקור הכאב. בטיפול פיזיותרפי ניתן לבצע טיפול ועיסוי מקומי לנקודות אלה וכך להשיג הפחתה בכאב. גם כאן ניתן לעשות שימוש במערכת הביו-פידבק ללימוד הרפיה וכן לטפל באמצעות זרמים חשמליים להפחתת הכאב המקומי והרפיית השריר עצמו. במצבים של עצירות על רקע כיווץ יתר (ספזם) באזור הבטן והרקמות הרכות האוחזות באברי הבטן הפנימיים (מצב שקיים גם בעצירות על רקע תסמונת המעי הרגיז) ניתן לבצע עיסוי ויסראלי עמוק לאברי הבטן הפנימיים להפרדת הידבקויות ולשחרור הרקמות הרכות. במצבים שבהם העצירות היא על רקע חסימה מכאנית, כמו במצבי צניחה של הרקטום או השתפלות המעי, יש צורך בהדרכה ספציפית לשיטות להתרוקנות, ולעתים אין מנוס מהתערבות ניתוחית לשיפור איכות החיים.
עוד על בריאות:

הקשר בין השמנה לדליפת שתן

שבץ מוחי: איך מזהים, מה עושים

כתף להישען עליה - חדשות בתחום האורתופדיה

יד ביד: ייעוץ ותמיכה לנשים בסיכון לסרטן

בקע מפשעתי: לא תמיד חייבים לנתח

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום פיזיותרפיה

פורום רצפת האגן

פורום גסטרואנטרולוגיה