סוגר מעגל בפולין

(צילום: Shutterstock)

לאחרונה שבתי מביקור קצר בן יממה וחצי בפולין. הביקור הזה החזיר אותי אחורה אל שורשי שנטועים, מתברר, עמוק עמוק במדינה הזו.

בעיירה לומז'ה, שהייתה עיר של רבנים ובה פרחה ושגשגה קהילה יהודית מפוארת, נולד סבי, הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג זצ"ל, לימים רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל. אלא שמאותה קהילה לא נותר זכר. הקהילה נחרבה ונטבחה בשואה על מלוא תפארתה.

פסעתי עם ראש העיר על גבעה חשופה המשקיפה אל הנהר. גבעה זו היא בית העלמין היהודי זה מאות בשנים. אני מניח שחלק מאותן מצבות מיוחסות גם לאבות אבותיו של אבי, חיים הרצוג ז"ל, אשר הספיק לפקוד את המקום בביקור רשמי שערך כנשיא המדינה בשנת 1992. 

ליבי נחמץ.

מלומזה המשכתי לעיירה זמושץ', שהיא כיום עיירה ציורית ואתר תיירות אטרקטיבי. 

במאה ה- 17 בהזמנת הנסיך זמויסקי, יליד העיירה שלמד באיטליה, הוזמנו יהודים ועמים אחרים, ובכללם בנאים איטלקים, לפתח את העיר ולבנות אותה על עקרונות הארכיטקטורה האיטלקית, שממנה התרשם עמוקות. בין אלה שנטלו חלק בבניית העיר ומוסדותיה היו אבות אבותיי, נצר למשפחתה של אמי, אשר היגרו לאיטליה בעקבות גירוש ספרד. 

בין המבנים שנבנו באותה העת היה גם בית הכנסת המרכזי, אשר שימש את הקהילה היהודית המקומית. בית הכנסת המפואר הזה, שחרב ונהרס בשואה, זכה לאחרונה לעדנה. בחסות נשיא פולין התקיים בעיירה טקס מרגש שבו נחנך בית הכנסת המחודש, לאחר ששופץ על ידי קרן מיוחדת שקמה לצורך שימור מורשת יהדות פולין.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


כמי שהשתתף בטקס והיה אורח הכבוד לצידם של נציגי ממשלות פולין, גרמניה, ארה"ב, נורבגיה, איסלנד ומדינות נוספות, חשתי התרגשות רבה וסגירת מעגל מול הידיעה שלאחר מאות שנים בית הכנסת, שנבנה על ידי אבות אבותיי, הושב על פי חוק לידיה של הקהילה היהודית והוא ישמש כגלעד וכמרכז תרבות שוקק חיים באותה עיירה, אשר בה חיו גם י.ל. פרץ והמגיד מדובנו. 

לצד האירועים שיש להם משמעות לכל יהודי באשר הוא, קיימתי מספר פגישות מדיניות. בוורשה נועדתי עם סגן שר החוץ הפולני, יאצ'ק ניידר. הצעתי כי פולין תוביל מהלך לביטול דוח גולדסטון, על רקע החרטה שהביע השופט ריצ'ארד גולדסטון במאמרו בוושינגטון פוסט.

הבהרתי כי למהלך זה ישנה חשיבות מיוחדת לאור העובדה שפולין תשמש בתחילת יולי 2011 כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי וכי הכרזה על תמיכה בביטול הדוח יכולה להיות מעשה אמיץ שיגרור מדינות נוספות להצטרף אליו. 

שמחתי לשמוע את סגן שר החוץ מברך על עצם פרסום מאמרו של גולדסטון ועל התקווה שהביע כי המאמר יהווה כלי חשוב לשינוי עמדת הקהילה הבינלאומית בכל הקשור למאבק ישראל בטרור.
חזרתי לארץ עם ידיעה ברורה שגם גיחות קצרות כאלו נותנות תמיד פרופורציה. 

ההיגד מפרקי אבות: "דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך" מקבל משמעות אקטואלית ביותר. איזה אסון נורא קרה לנו, ואיזו תקווה גדולה אנחנו חייבים להשאיר לדורות הבאים.