סיפור אהבה טלפוני

יש לי וידוי קטן. התאהבתי. כן. פשוט התאהבתי. ולמושא אהבתי קוראים אייפון. למען הגילוי הנאות אני חייבת לספר כי בשלושים השנים האחרונות אני כל הזמן עובדת על מחשב. בנוסף לכתיבה ב"וורד" אני לגמרי חופשית בתוכניות "אקסל" ואוהבת לתכנת ב"אקסס". אני מתכתבת עם כל העולם בדו"אל, ואני צרכנית גדולה של האינטרנט המספק לי מידע על כל מה שאני מבקשת. כך שאפשר לומר שאין לי פחדים טכנולוגיים. אבל בטלפון הנייד הקודם שלי עשיתי רק שיחות. וזהו. עכשיו, עם החבר הטלפוני החדש שלי, אני עושה כל כך הרבה דברים. למשל, אני מצלמת. חזרנו לא מזמן משוויץ, שם ערכנו סיור לימודי בנושא הגסטרונומיה השוויצרית. האייפון שלי שימש גם כמצלמה. חזרתי עם 2,000 צילומים של הנופים הנפלאים של שוויץ, של הרים מושלגים ושל אגמים כחולים. בין היתר צילמתי בקתת עץ בסגנון היידי בת ההרים, שבה ראינו איך מכינים גבינות שוויצריות מהחלב הטוב של הפרות הרועות באחו האלפיני הירוק והאוכלות רק עשבים ופרחים טריים. צילמתי באייפון את כל התהליך הגיבון, ואת מחסן יישון הגבינות ואת מגשי הגבינות הפרוסות שהוגשו לנו על שולחנות פיקניק ליד הבקתה. כל מה שצילמתי יושב באייפון, ואני יכולה לדפדף קדימה ואחורה, להגדיל באצבעות את הצילומים, לשלוח אותם לחברים, להוריד אותם למחשב. פשוט יש לי יומן מצולם. ואם אני רוצה לרשום לי רשימות, יש באייפון פנקס עם דפים צהובים ושורות ירוקות, כמו בלוק של עורכי דין. כל מה שצריך להיכתב ולהיזכר - בין אם זו רשימת מכולת או סיסמת כניסה לאינטרנט של קופ"ח - אני כותבת שם. ואיך אני כותבת? בלחיצה קלה עולה לי מקלדת בשפה העברית או באנגלית. המעבר משפה לשפה הוא על ידי הקשה קלה על אייקון של גלובוס. ויש גם מקלדת עם מספרים וסימני פיסוק. ויש כמובן אפשרות למחוק, לערוך, לתקן ולהעתיק. מה שנחמד בעבודה עם האייפון זה האינטואיטיביות בזמן השימוש. על המסך מופיעים אייקונים ברורים מאוד. רואים אייקון עם צילום של פרח יפה - מבינים שכאן יש צילומים, מקישים ומקבלים את אלבום התמונות הפרטי. רואים אייקון של הפנקס הצהוב - מקישים ואפשר לעשות רשימות. רואים אייקון של מפה - מקישים ואפשר למצוא כל כתובת ולהגיע לכל מקום, ממש כמו עם מכשיר GPS יעודי. רואים שעון - מקישים, והופ! לא רק שאפשר לדעת מה השעה בישראל ובכל מקום בעולם, אפשר לעשות עוד דברים. למשל, יש שם שעון עצר (אם רוצים לדעת בכמה שניות גומאים 100 מטר). ויש גם שעון עם ספירה לאחור. אנחנו משתמשים בפונקציה זו להכנת ביצים רכות. שמים את הביצים במים, מביאים לרתיחה, ברגע שהמים רותחים מפעילים את הספירה לאחור למשך דקה. כששומעים את צלילי המרימבה - הביצה יוצאת בדיוק כמו שצריך. לא רכה מדי, לא קשה, החלבון במרקם הנכון והחלמון נוזל לאיטו. ועדיין עם השעון - כשהולכים לנוח מפעילים את השעון המעורר. אפשר לסמוך עליו, להירדם בבטחה ולישון טוב, אפילו זמן קצר, כי הוא לא מאכזב. מעורר בזמן הנכון. ויש לו אפילו פונקציה של "נודניק" להבטיח שלא נירדם שנית. אז לא פלא שהאייפון הוא כמו ידידי טינטן, ישן במיטתי, מתחת לכר, כדי לשמוע את צלצוליו. מובן שלא אוכל למנות את כל מעלותיו ויש לי עוד הרבה ללמוד ולהתקדם, כי עוד לא נכנסתי לנושאי המוזיקה והיו-טיוב, וגם עוד לא התקנתי את התנ"ך כולו (כמו שעשה רפי בעלי באייפון שלו). מתברר שלא רק שאפשר לקרוא את כל פרקי התנ"ך עם ניקוד וטעמי המקרא - התנ"ך שבאייפון הוא גם קונקורדנציה שאפשר למצוא בה כל מילה וכל פסוק שמחפשים. אבל הכי משמח אותי זה להתכתב ב-SMS עם הנכדות שלי בעזרת לוח מקשים נורמלי, ולא באמצעות כפתורי המספרים. בכל פעם שהן מטלפנות אלי, והצילום שלהן ממלא לי את המסך - הלב שלי מתמלא עדנה. אז אני אומרת תודה לפלאי הטכנולוגיה ולאייפון שלי, אשר כמו ידידי טינטן נמצא יותר ויותר בכף ידי.