ספורט אתגרי בכל גיל

צילום: Shutterstock

יש אנשים, לרבות כותבת שורות אלה, שלא תשכנעו אותם בעד שום הון לקפוץ ממטוס, לגלוש ממצוק או אפילו לצאת לרכיבה על אופנוע. עבורנו גם רכבת ההרים בלונה פארק היא קצת יותר מדי. רבים אחרים, לעומת זאת, מוצאים קסם רב בענפי הספורט האתגרי למיניהם, ואף נוטים להתמכר אליהם.

הבחירה בענפי ספורט שסיכון בצידם אופיינית אמנם לצעירים, אבל גם בשנתונים מאוחרים יותר אפשר למצוא כמה שמעדיפים את הספורט שלהם אדרנליני יותר. יורם חסיד בן ה-71, המתגורר עם אשתו מירל'ה ב"אחוזת פולג", שיצא לגמלאות לפני עשר שנים מעבודתו כחבר דן, שוחה בים הפתוח, צולל באתרי צלילה אקזוטיים בעולם ורוכב על אופני שטח. בנוסף הוא חבר בקבוצה של דיירי הבית שיוצאים ביחד לטיולי ג'יפים בחו"ל.

השחייה בים היא תחביב נושן שלו. "למה בים? זה יותר מעניין ומאתגר. אני שוחה בשבתות עם קבוצת חברים. כשיצאתי לפנסיה התחלתי גם לצלול. עשיתי קורס באילת, וכיום יש לי פרטנר לצלילה שצעיר ממני בשנים רבות. בעבר היינו נוסעים לצלול בים סוף. בדהב, בשארם וגם דרומה משם, על החוף המצרי של אפריקה, אבל החגיגה נגמרה, לצערנו, וכיום אנחנו מחפשים מקומות אחרים בעולם. היינו בטיול צלילה באיים המלדיביים, והשנה נוסעים לקובה".

מה כיף בצלילה?

"אני אוהב את השקט, את הרוגע, ובתוך המים אתה חייב להישאר רגוע, אחרת לא תחזיק מעמד. אני אוהב את הדברים היפים שרואים מתחת למים. צלילה זה חיידק. למי שנדבק בו, קשה לעזוב. אצלנו בארץ אפשר לצלול היום רק באילת, וגם שם יש רצועה קצרה של כשישה קילומטרים, שכבר 'משופשפת' מרוב ביקורים של צוללנים.

"אנחנו אוהבים אתרים בתוליים, והדרך הטובה ביותר לצאת לטיולי צלילה היא בשיט על סירה, שאתה שוכר ומקבל עליה את כל השירותים. זה מאפשר למצות את הזמן במאה אחוז".

כדי לעמוד בכל המסעות האתגריים הללו כדאי לשמור על כושר, והוא אכן שומר עליו היטב. "אני עושה כל יום משהו ספורטיבי. אופניים, חדר כושר, בריכה, רכיבה על אופני שטח. אני מכיר את האזור פה היטב מהרכיבות. יש לי פרטנר שמבוגר ממני בשבע שנים, שכן שלי, שרוכב איתי ביחד".

זה לא קצת מסוכן כל הפעילויות האלה?

"אנחנו משתדלים להימנע מסכנות. בצלילה, אם אתה פועל לפי התקנות, זה לא מסוכן. מהאופניים קרה שנפלנו כמה פעמים, אבל לומדים את הטכניקה. חשוב לעבוד במגבלות היכולת שלך. אני יודע שאמשיך בזה כמה שאוכל".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

גם וילי קריסטל בן ה-64 מכפר סבא לא רואה בגיל מגבלה ומעדיף ריצות ארוכות, טרקים וטיפוס מצוקים על פני בילוי רגוע. "אני עושה ספורט מגיל מאוד צעיר וכבר לפני 30 שנה הגעתי לתחום של טיפוס מצוקים. למעשה, כבר אחרי הצבא התחלתי לצאת לטיולי אתגר בארץ, בהתחלה במסגרת החברה להגנת הטבע ואחר כך עם 'חוג אלעד' לטיולים אתגריים.

"בשנים האחרונות אני מטייל יותר, כי התפנה לי זמן. בעבר עבדתי במשרה מלאה בתחום של תעשייה וניהול, אבל לפני עשר שנים מערך העבודה שלי השתנה ואפשר לי להתחיל להתמסר לזה. אני מתאמן על קירות טיפוס ב'קיר איילת' בקריית אונו, בקיבוץ העוגן ובקיר 'עולימפוס' בתל אביב, ובמסגרת החוג אנחנו יוצאים לטיולים שכוללים הכול, בהתאם לאופי השטח. כלומר טיפוס מצוקים, סנפלינג וכל מה שצריך".

אתה לא מרגיש לפעמים מבוגר בשביל כל זה?

"ממש לא. הפעילויות האלה הן דבר טבעי עבורי. אני כל הזמן פעיל ותמיד מוכן ליציאה, לאן שלא יהיה. אם מחר אומרים לי, 'בוא נעשה את הג'י-אר 20', שזה מסלול הליכה וטיפוס באירופה, התיק שלי מוכן. אני עובד לפי לוח שנתי שמחולק לשבועות ולימים ושם רשומות הפעילויות שלי, אם אלה ריצות ארוכות, טרקים או טיפוס, ואני רץ 50-60 ק"מ בשבוע כדי לשמור על כושר. אני מאוד אוהב את זה ואף פעם לא עבר לי בראש להפסיק".

מאמן כושר מוסמך - בן 90