ספר אפייה: הקשר העדתי המתוק

מעמול. אופייניות למטבח המזרחי. צילומים: חגית גורן
בוקר אחד צלצל הטלפון בביתה של הבשלנית ועיתונאית האוכל פסקל פרץ רובין. "הרמתי את השפופרת ובצד השני שמעתי בכי", היא מספרת. "האמת, נבהלתי. ואז האישה שבכתה התנצלה שהיא נשמעת ככה וסיפרה שהיא קנתה את הספר שלי, 'מטעמי צפון אפריקה'. משעה מוקדמת בבוקר היא התחילה להכין חריימה וכל הבית התמלא ריח שמזכיר לה בדיוק את אמה המנוחה. 'כבר שעתיים אני יושבת ובוכה', היא אמרה".
כל פרסום של ספר (והיו לה 13 כאלה) גורר תגובות דומות. מכתבים נרגשים, זכרונות שקיבלו ריח וטעם. הספרים שלה הם תוצאה של תחקיר מדוקדק בנושא מאכלי עדות. היא כותבת על מנהגים, מסורת ותרבות. המחקר האנתרופולוגי שלה חשוב וגם, כמו שמדגים הסיפור הקודם, מרגש.
מבחינתה, ההתמקדות במטבחי עדות היא מעשה של קירוב בין יוצאי הארצות השונות. "אנחנו כבר מתחתנים בין העדות, תודה לאל. אז עם הספרים שלי אתה יכול להכין לחמך גפילטע פיש פולני, גם אם אתה ממוצא הודי. אני רואה בעבודה שלי שליחות חברתית, שנרגיע קצת את השדים העדתיים".
פרץ רובין התחילה בכלל כמורה לכלכלת בית. כבר בתקופת הלימודים בסמינר למורות היא החלה לחקור את האוכל העדתי. תחילה את המטבחים של ארצות צפון אפריקה, מהם הגיעה, ובהדרגה הרחיבה את היריעה ואת החיפוש לכל עדות ישראל: מאלג'יר עד ארגנטינה, מלבנון עד הונגריה. פסקל בישלה ואפתה את כולם.
עוד ספרי בישול ומתכונים:
מתכונים לאפייה מהירה של ארז קומורובסקי
לקהילת אוכל: לחצו
כשבלוגרית האוכל "לייזה פאנלים", שבחיים האמיתיים נקראת חגית ביליה, ילדה את בתה הרביעית בגיל 42, היא עזבה משרה...
השף ישראל אהרוני הוא פנים מוכרות בכל בית. כולנו מכירים אותו מהטור הוותיק בידיעות אחרונות, מספרי הבישול...
מגפת הקורונה הבינלאומית והמצב הלא פשוט שאנחנו מתמודדים עמו סגר רבים מאיתנו בבית, מה שהופך את החיים...