ספר חדש: חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים

פתגמים הם מיסודות התרבות העממית ומפתח מצוין להבנת ה"ראש" של העם שהגה אותם. למרות שקיימות מקבילות לרבים מהפתגמים בשפות ובתרבויות שונות, המעבירים כמעט את אותו מסר, כל עם ועדה מספקים לפתגמיהם ולאמרותיהם טוויסט משלהם. יהודי מרוקו בנו במשך דורות שפת פתגם ייחודית, הטומנת בחובה משמעויות נסתרות. בספר בעל השם הציורי "חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים", שכתב מרכוס חנונה ויצא לאחרונה בהוצאת "כתר", אפשר להתוודע לעולמם התרבותי והלשוני של יהודי מרוקו לאורך הדורות. זאת באמצעות למעלה מאלף פתגמים מפולפלים, המדברים על אהבה, משפחה, אוכל, כסף, מסחר ומה לא, אשר מעטים השולטים כיום מספיק בשפה היהודית-מרוקאית, כדי לרדת אל חקרם. חנונה, יליד מרוקו שעלה ארצה בשנות השישים של המטה הקודמת, שוקד זה שנים על איסוף ושימור השפה המרוקאית היהודית ותרבותה ואף פרסם "מילון למרוקאית יהודית". העיסוק האינטנסיבי בתרבות המוצא שלו הוא, לדבריו, סוג של כפרה על השנים בהן התכחש לה. לדברי עורך הספר, העיתונאי, הלשונאי והסופר רוביק רוזנטל, התרבות הישראלית, בשל גילה הצעיר, צריכה לחפש את שורשיה בתרבויות של עדות ישראל בתפוצות. פתגמים, כמו גם משלים ואגדות, שהעבירו בעל פה את חוכמת האבות ובעיקר האמהות לדורות הבאים, הם חלק חשוב מכל תרבות עממית. הספר הוא לדבריו חלק ממגמה עכשווית של איסוף, שימור והעלאה על הכתב של החוכמה העממית של עדות ישראל ביידיש, בלאדינו, בתימנית, בכורדית ועוד. בדו שיח המרוקאי, כותב חנונה, אין אמירות ישירות ורובו נע סביב ברכות, איחולים ורמזים דיפלומטיים, החבויים באמירת הפתגמים ובהטעמתם. הפתגמים הם, אם כן, "המים והלחם" של השפה והמרכיב המרכזי בדו שיח. "אמירה ללא פתגם, כמאכל תפל". הדו משמעויות שבהם הופכת את הפתגמים המרוקאיים לאתגר לפותרי חידות. בתבניתם מסתתרים מסרים סמויים שיכולים לעתים להיות, לדברי חנונה, חסרי גבולות מוסריים או מגבלות טאבו חברתי, מקעקעי קלישאות ואמירות דתיות והרבה פעמים היתוליים ועוקצניים. מפתיע למדי (או שאולי לא?) כשזה קורה בחברה שמרנית הקנאית לסגנון הדיבור שלה ולכיבוד הזולת.


הספר בנוי כמילון, כשלצד הפתגם בשפה המרוקאית מובאים התרגום לעברית, המסר הסמוי ופתגמים מקבילים בתרבויות אחרות. יש כאן 1,133 פתגמים, המהווים רק כשליש מהאוסף שצבר חנונה. חלקם ידועים מתרבויות אחרות, כמו "הדג מסריח מהראש" ו"על מה שתישן, עליו תשכים", ויש גם פתגמים חברתיים, כמו "כוס תה בנענע עדיפה על עושר", או "מעבודת העני ומישיבה בטלה, העשיר מתעשר". האמרה שבשם הספר, אגב, פירושה, שמתחתנים בעונת הארטישוק המסמלת עוני ומתגרשים בעונת השזיפים המסמלת עושר, והפרשנות כרצונכם. בחלקו האחרון של הספר מבאר הכותב את סוד ה"מענא", המסר הסמוי, הנשען לעתים על חילופי עיצורים ותנועות המשנים את משמעות המילה. המסר הסמוי במשפט "הכלב נובח רק במלונתו", למשל (שמשמעותו המיידית היא שיש לו ביטחון עצמי רק במקום המוכר לו), הוא: הכלב נובח רק למטרות הגנה. זאת בשל הדמיון בין המילים "כימא", שפירושה אוהל (או מלונה) ו"חימא" שפירושה הגנה. דוגמה נוספת היא הפתגם "מי ששערו הלבין, שיצפה לקברו", שהמסר הסמוי בו הוא שמי ששערו הלבין, יצפה לבגרותו. "קברו" הוא הקבר שלו ו"כברו" הוא גדילתו או צמיחתו. הכותב מצר על כך, שהספר לא נכתב לפני חמישים שנה, כשחיו בינינו עדיין אנשים ששלטו בשפה היהודית-מרוקאית על בורייה והשתמשו במענא כדרך ביטוי יומיומית. כיוון שחומר כתוב בנושא החוכמה העממית כמעט שאיננו בנמצא והשימוש בשפה פוחת, רק מעטים שולטים כיום במענא. הדובר הממוצע של השפה המרוקאית מתקשה כיום להבין את רבדיה ומתייחס לדברים כפשוטם ללא הכוונה הנסתרת.
"חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים", מאת מרכוס חנונה, הוצאת כתר, 250 עמודים, 98 שקל

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: הילכו שניים יחדיו

ביקורת קולנוע: העולם מצחיק

ביקורת תיאטרון: ריצ'רד השני, ריצ'רד השלישי

ביקורת תיאטרון: פרימה דונה

ספר חדש: קונפוציוס מהלב