ספר חדש: כאחד האדם

סודות טבעם להתגלות, גם אחרי שנים. זה יכול לקרות בדרכים שונות. אצל רן שורר הייתה זו מזוודה חומה ומרופטת גדושה במכתבים מצהיבים שהביאה לגילוי סוד משפחתי כאוב ולכתיבת הספר "כאחד האדם" שיצא לאחרונה בהוצאת אופיר ביכורים. בספר, הכתוב כרומן היסטורי רחב יריעה, מתאר שורר את קורות משפחות המוצא של הוריו, קרל ודבורה, האחת מגרמניה והשנייה מפולין, ואת סיפור המסע הנואש שעשתה אמו מישראל לאירופה לפני המלחמה כדי לשכנע את קרוביה לברוח, ומספר על מכתב ששלח אביו לבני משפחתו בגרמניה, שככל הנראה חרץ את גורלם. שורר, יליד 1942 המתגורר במושב תלמי יחיאל, הוא פסיכולוג וקרימינולוג, חקלאי וסופר. את דרכו המקצועית החל כמדריך חבורות רחוב בתל אביב ואור יהודה ועל כך ביסס את ספרו הראשון, "שלהם הוא הלילה". בהמשך היה שותף בתוכניות שונות לשיקום נוער ושימש כמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים. המזוודה שצפנה את המכתבים הנושנים שכנה במשך שנים מתחת למיטתו של אביו. "לפני 20 שנה, סמוך למותו וחמש שנים אחרי מות אמי", הוא משחזר, "הוא סיפר לי עליה. הוא סירב לגלות מה יש בתוכה וביקש שלא אפתח אותה כל עוד הוא 'בסביבה'. לא רק שמילאתי את בקשתו, אלא שלא הייתי מסוגל לפתוח את המזוודה גם במשך שנים אחרי שהלך לעולמו. "כשפתחתי אותה לבסוף, מצאתי בה מאות מכתבים בגרמנית, פולנית, יידיש ועברית שנכתבו על ידי בני המשפחה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. נתתי אותם לתרגום ולנגד עיני עלתה תקופה שהורי לא דיברו עליה. הם לא סיפרו, ואנחנו היינו דור שלא שאל ולא חקר". במכתבים גילה ששנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה החליטה אמו דבורה, אז עדיין רווקה וחברת קיבוץ גבעת מיכאל, לנסוע לאירופה כדי לשכנע את קרובי משפחתה ואת קרוביו של בן זוגה ולימים בעלה לברוח מאירופה ולהגיע ארצה. גילוי נוסף היה שלאביו קרל היו שמונה אחים ואחיות שנספו בשואה, אשר מעולם לא הזכיר. היחידה שדיבר עליה הייתה אחותו האהובה צילי, שגם היא נספתה. אך הסוד הכאוב ביותר היה זה שנשא אביו כל השנים. לשורר התגלה שצילי ואח נוסף של האב ביקשו לברוח מגרמניה ולעלות ארצה חודשים לפני המלחמה. "הם כבר הבינו שעומד לקרות אסון, אבל אבא שלי שכנע אותם לנטוש את הרעיון של עלייה ארצה בגלל המאורעות שהתחוללו אז בארץ של ערבים נגד יהודים ובגלל המגבלות שהבריטים הטילו על עליית יהודים".


הגילויים המרעישים חרגו לדעתו מהרמה המשפחתית. "הבנתי שיש פה סיפור ענק, שהוא לא רק הסיפור הפרטי שלנו אלא סיפור של תקופה, והחלטתי להעלות אותו על הכתב. לספר איך קמה יום אחד קיבוצניקית צעירה שרואה את הנולד, עוזבת את הבית בניגוד להפצרות הסביבה ונוסעת לאירופה, שבה כבר פועלים הנאצים, כדי לנסות להציל את משפחתה. לאבי היא אמרה, 'אם תחכה לי, אני אשמח. אני נוסעת בכל מקרה'". האישה הצעירה הסתובבה בפולין וגרמניה של 1938 במשך חצי שנה. "היה לה פספורט בריטי, כמו לאחרים בארץ ישראל באותה תקופה, והיא קיבלה אישור יציאה מהארץ מהקונסוליה הבריטית. היא הגיעה לפולין, ביקרה את המשפחה שלה ושהתה אצלם תקופת מה. המשפחה הייתה ציונית, למרות שסבי היה רב, ואת אחותה הצעירה היא הצליחה לשכנע לברוח, והיא אכן ניצלה. גם אחות מבוגרת יותר ונשואה, שהייתה חרדית וכבר לא חיה בבית, החליטה להימלט והגיעה לבולטימור. סבי, שהיה כבר אלמן ושימש כרב הראשי בעיירת מגורי המשפחה, רוזבדוב, החליט להישאר עם קהילתו ונספה בשואה. "משם נסעה אמי לגרמניה, למשפחה של אבי. היא פגשה את מרבית בני המשפחה ונשארה אצלם כשבועיים. מהמשפחה של אבי אף אחד הסכים לעזוב, וכולם נספו". המוטו של הספר, הוא, לדברי שורר, ההתלבטות שבה היו שרויים יהודי אירופה ערב המלחמה האם להסתכן באיום הנאצי או לעלות לארץ לא מוכרת, שגם בה אורבות סכנות. לאותן התלבטויות היו שותפים גם יהודי ארץ ישראל, כמו אביו של שורר, שסבר שעדיף לבני משפחתו להישאר באירופה ולא להגיע לארץ ישראל של המאורעות. "אני בטוח שהוא לקח על מצפונו את זה שקרובי משפחתו לא באו לכאן. בתקופה שכתב את המכתב אמי לא הייתה כאן, כי הייתה באירופה. כשחזרה ארצה, אחרי שראתה יהודים מושפלים ברחובות ואת הטלאי הצהוב והבינה היטב מה עומד לקרות, כבר היה מאוחר מדי". בספר הוא מנסה להסביר את גישתו, המוטעית בדיעבד, של אביו, בחינוך שקיבל במשפחה יהודית מתבוללת ועשירה, שהייתה מעורה היטב בתרבות הגרמנית ואשר הביא לכך שכמו שאר בני משפחתו התקשה להאמין שהגרמנים מסוגלים לחולל זוועה כזו. "בניגוד אליהם, הוא נמשך בגיל צעיר לציונות כשאף אחד אחר במשפחה לא רצה לשמוע על זה, ובשלב מסוים הצטרף לחוות הכשרה חקלאית בקראקוב, שם הוא למד חקלאות, הכיר את אמי ועלה ארצה". המזוודה הסגורה הייתה חלק ממסכת השתיקה שבה הקיפו ההורים את עצמם. "אבי לא דיבר על המשפחה שלו. לא הזכירו את אלה שמתו. רק על אחותו צילי הוא סיפר. כמה שהייתה אינטלקטואלית, אלגנטית, אילו יחסים נהדרים היו ביניהם. למרות שמעולם לא ידעתי דבר, ברור לי היום שאבי סחב על כתפיו כל השנים משא כבד. רק אחרי שפתחתי את המזוודה הבנתי למה הוא לא רצה שאפתח אותה בחייו".
"כאחד האדם" מאת רן שורר, הוצאת אופיר ביכורים, 89 שקל

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד ליום השואה:

ספר חדש: סגירת מעגל

יד ושם: פרטים חדשים על שואת יהודי בריה"מ

בי"ח רמב"ם: פרויקט איסוף שמות קורבנות השואה

ניצולי שואה: זכויות, גמלות והטבות

לקהילת ניצולי שואה ודור שני:

לחצו