ספר חדש: פרדוקס המינים

בימים שבהם הדרת נשים ממקומות ציבוריים עולה לכותרות ואף נמצאה לנו רוזה פארקס משלנו, שנאבקת על מקומה בקדמת האוטובוס, שווה לקרוא את הספר "פרדוקס המינים" (הוצאת אריה ניר) של הפסיכולוגית סוזן פינקר, שמציע זווית חדשה ומעניינת על גברים ונשים ומה שביניהם. 

פינקר, העוסקת בפסיכולוגיה התפתחותית וכותבת טור בתחום מדעי החברה ב-Daily Press, מציעה כאן הסברים חדשים לקיומה של תקרת הזכוכית, זו שמונעת מנשים לנסוק למעלה, ומבארת בצורה מרעננת את המניעים ואת הבחירות של גברים ונשים בדרך לקריירה ולמימוש עצמי. כל זאת באמצעות מחקרים חדשים בנושא בשילוב סיפורים אישיים רבים של מטופלים ומרואיינים שפגשה במסגרת עבודתה, ולא רק. אגב, יש גם נקודה ישראלית. בצעירותה התנדבה פינקר בקיבוץ בישראל, וחלק ממסקנותיה מבוססות על יחסי המינים בחברה הייחודית הזו.

הספר יכול לתרום רבות להורים המטפחים ציפיות בעבור ילדיהם הצעירים, אך גם אנשים מבוגרים שהשנים המעצבות כבר מאחוריהם יכולים להפיק תובנות רבות מקריאתו כשהם מביטים אחורה וכן, גם קדימה.

פינקר יוצאת נגד ההנחה העומדת בבסיס הפמיניזם שכדי להצליח, אישה צריכה לשאוף לאותם מקומות שאליהם מגיע הגבר. חלק גדול מהספר עוסק במה נשים רוצות ולמה הן רוצות את זה. הטענה הבסיסית היא שמה שמונע מנשים להגיע לעמדות, לתפקידים ולעיסוקים שאליהם מגיעים גברים היא לא אפליה על רקע מגדר, אלא רצונותיהן ונטיותיהן. 


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


פינקר מראה כיצד מי שנחשבים למין החזק הם יצורים שבריריים דווקא, לפחות בתחילת חייהם. הם סובלים יותר מהפרעות קשב וריכוז ומלקויות למידה אחרות, לוקים בבעיות התנהגות ומועדים לתאונות ולמחלות. גם ההישגים שלהם בלימודים בבית הספר היסודי ובתיכון נופלים מאלה של הבנות. אבל הפלא ופלא, כשהם גדלים והופכים לבוגרים, התחרותיות שלהם, יכולתם להתמקד במטרה ונטייתם לבלות את רוב שעות היממה בעבודה מטיסים אותם קדימה. פינקר מספרת על חברה, עורכת מוכשרת ותלמידה מצטיינת בעברה, שגילתה שמי שהיה תלמיד בכיתה הטיפולית בבית ספרה נהפך למנהל קרנות הפנסיה של מקום העבודה שלה ומרוויח הרבה יותר ממנה. בדרך היא לא שוכחת להזכיר את ענקי ההיי-טק סטיב ג'ובס וביל גייטס, שנשרו מהאוניברסיטה.




התזה המרכזית של פינקר היא שאת הבחירות ואת ההעדפות שלנו מנהלים הבדלים ביולוגיים מולדים. נשים, שהן באופן מולד ורבליות, אמפתיות ובעלות תחומי עניין רחבים יותר מגברים, יעדיפו מקצועות שמשלבים מעורבות חברתית ועזרה לזולת. גברים ילכו על המקצועות הטכניים (המוערכים יותר בחברה של ימינו). נשים ירצו להקדיש יותר לחיי המשפחה ויעדיפו לעבוד פחות. אצל גברים קיימת מגמה הפוכה.
יתרה מזו, גם נשים שהלכו על מקצועות "גבריים", כמו מדעים והנדסה, מוותרות לא פעם מרצונן על קידום בקריירה, גם כשנושא הבית והילדים אינו מהווה משקל. נשים כאלה, שסיפוריהן מובאים בספר, הסבירו את המהלך בשעמום ובעייפות מהעבודה, בהסתייגות מהאווירה התחרותית והדורסנית ובחיפוש אחר משהו שיהלום אותן יותר. אפילו בקיבוץ, החברה פורצת הדרך גם בתחום יחסי המינים, מצאה פינקר שמעטות הנשים שהעדיפו לעבוד בפלחה או במפעל ומרביתן פנו לבתי הילדים או לחדר האוכל.

אם נחזור להדרה ולקיפוח, פינקר מדגישה בסוף הספר שההכרה בהבדלים המולדים הקיימים בין המינים אינה יכולה לשמש עילה להגבלת חירויותיו של אף אחד מהמינים ולהצדיק אפליה משום סוג.

"פרדוקס המינים", מאת סוזן פינקר. הוצאת אריה ניר. 98 שקל 



  למוטק'ה יחסים והכרויות:  לחצו