ספר: האנאלפביתית שידעה לספור

הסופר השוודי יונס יונסון חתום על אחת ההצלחות הספרותיות הגדולות של השנים האחרונות, "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם". כמו קודמו, גם בספרו החדש, "האנאלפביתית שידעה לספור", מדובר בשרשרת אירועים מופרכים עד אבסורדיים, שמתרחשים לאורך עלילה נפתלת שנושקת מעת לעת לנ"צ אמיתי בהיסטוריה הפוליטית-בינלאומית בת זמננו. אני חייבת להודות שהפטנט הזה של יונסון מיצה את עצמו די מהר מבחינתי, כמו גם הניסיון הבלתי נלאה שלו להצחיק בכל מצב. וכך יצא שיותר משהוא, גיבוריו ועלילותיהם שעשעו אותי, הם ייגעו אותי ולפעמים ממש עצבנו כבר. יונסון פשוט מתאמץ כאן הרבה יותר מדי - להצחיק, להיות שנון, להפתיע, להתפרע. אפשר כמעט לחוש בזיעת המאמץ.

גיבורת הסיפור היא נו?מ?ב??קו? מייאקי, דרום אפריקאית עלובה בהגדרתה הראשונית, שנולדה לאם חד הורית בסוואטו של דרום אפריקה בשנות האפרטהייד, לקריירה שמתחילה בגיל 15 במחראות המקומיות. אלא שהנערה ניחנה גם באינטליגנציה גבוהה מולדת, גם בחוכמת חיים ובכשרון הישרדות, גם בעורמה, גם בבגרות לגילה וגם בהשכלה, שהיא רוכשת פחות או יותר בעצמה בדרכים שונות ומשונות. וככה די מהר היא מקודמת לדרגת ניהול, שמה יד על ערימת יהלומים בלתי מלוטשים, ומצליחה לצאת מהגטו השחור אל העיר הגדולה. שם חל עיכוב במסלול ההתקדמות שתכננה, כשהיא נדרסת בידי מהנדס שיכור, שאחראי לתוכנית הגרעין הלאומית. יותר מעשר שנים היא כלואה במתקן המחקר שלו בתקן מנקה, ובעצם חולשת על סודות הגרעין וגם טווה קשרים עם אישים ממדינות שונות המגיעים למקום, ביניהם גם שני סוכני מוסד ישראלים.

בסופו של דבר (עניין בכלל לא פשוט בעלילה של יונסון) היא מגיעה לשוודיה וחוברת לתאומים שאחד מהם טיפש ומטורלל והשני חכם אבל בעל זהות מחוקה (מילולית), אחרי שמתברר לה כי במקום שבמקביל לבואה יגיע אליה משלוח בשר אנטילופה, מגיעה למדינה הצפונית פצצת אטום שלכאורה לא קיימת, שהייתה אמורה להשתגר לישראל. מפה לשם מתחיל מסע רב שנים ואירועים, שמטרתו למנוע שואה גרעינית מקומית מצד אחד, ומצד שני לחלץ מהתסבוכת בלא פגע את נומבקו ובן זוגה, התאום החכם, ועל הדרך - אם אפשר - גם לעשות סוג של סדר עולמי וצדק.

עוד על ספרים: