סקס וחנייה בעיר הגדולה

הם שניהם בני 30 ומשהו, רווקים, נאים, חכמים ומתחכמים, שלפחות במוצהר לא מחפשים רומנטיקה או אהבה ארוכת טווח, אלא רק סקס מצוין לסיומו של ערב מוצלח. הם - הוא והיא - נפגשים בפיק-אפ בר טיפוסי, ובין חיוך לדרינק ולהתחכמות מחליטים שזה מספיק מבטיח כדי להמשיך את הלילה בדירה שלה, שבה היעד הסופי הוא המיטה. הם יוצאים מהבר, נכנסים למכונית שלו שנמצאת בחניון סמוך לבר ונוסעים לעבר דירתה, הממוקמת בלב העיר בלי הפסקה, שהיא גם עיר בלי חנייה. ודאי בשעות הקטנות של הלילה. וככה עובר עליהם הלילה במכונית, בסיבובים אינסופיים במצוד אחר חנייה שלא נמצאת, ובמקום לעשות סקס הם מדברים כמעט בלי הפוגה, למעט הפסקות בודדות וקצרות, המאפשרות לאחד מהם לצאת לרגע מהמכונית, או לדמות אורחת להשתרבב לרגע לתמונה. זוהי, בתמצית, עלילת הסרט "2 בלילה", שאת תסריטו כתבו ירון ברובינסקי, שחקן מאוד מוכשר ("מי מפחד מווירג'יניה וולף" בתיאטרון לפני שנים אחדות) המוכר בעיקר מהנחיית שעשועון בטלוויזיה ("לעוף על המיליון") שגם מככב בו, ורועי ורנר, הבמאי (עד כה של קליפים ופרסומות) שביים את הסרט. הוא והיא ? קרן ברגר - גיבורי הסרט נטולי השם (חלק מהניכור-מבחירה של הדמויות), מספיקים כמובן לדבר כמעט על הכול לאורך המסע הלילי הבלתי נגמר, החל בסקס (ברור) וכלה בחנוך לוין (היא קוראת לו מאחד מספריו שיש לה במקרה בתיק). לכאורה הם מדברים על הכול, כמקובל בין שני זרים מוחלטים הנקלעים לאינטימיות כפויה - הם כלואים במכונית שאין היכן להשאירה - אבל בעצם כל הקרבה הזו היא סוג של תעתוע, משחק מסכות שפה ושם, במקרה או שלא, מבצבצת מאחוריהן בדידות אמיתית, שמוצפנת מיד מתחת לשכבות עבות של כמה-כיף-להיות-רווק-חופשי.


ברובינסקי הוא שחקן בעל נוכחות, אבל הוא גולש לעתים למניירות מעצבנות (אוי-אני-מסתיר-סוד-אפל). ברגר נעימת המראה מתאמצת לעתים יותר מדי להישמע שנונה וחכמה, זרוקה ונונשלנטית, ילדה רעה בתחפושת ילדה טובה. אבל הבעיה העיקרית של הסרט לטעמי הוא שהרעיון המרכזי בו ממצה את עצמו הרבה לפני שמסתיימות 87 הדקות שלו. טוב, הבנו שהצמד הזה נורא קול, הבנו שהם חמים-אש אחד על השני, הבנו שהם לא מחפשים רומן לנצח והבנו שבתל אביב אין חנייה. הוא והיא לא מפסיקים לדבר ולברבר, לנסות להרשים זה את זו באמירות חכמות ומתחכמות, בשטף מעייף של התחכמויות, תגובות ותגובות נגד, והסך הכול מתחיל בשלב מסוים להלאות. הרבה מהומה על לא מאומה, כפי שנאמר, או בלשון יותר עכשווית: הכול דיבורים. אילו היה קורה להם משהו במכונית, או עם המכונית או כל דבר חיצוני (או פנימי) מרעיש אחר - ניחא. אבל זה לא באמת קורה. דמויות המשנה, שכולן באמת משניות לחלוטין, מספקות רק רגעי הפוגה קומיים קצרצרים מהלופ הבלתי נגמר של הגיבורים. כך קרן מור בתפקיד "השחקנית הידועה ההיא" (היא עצמה?), שגונבת חנייה וסצנה בלי להתאמץ, וכמוה גם עידו רוזנבלום ודביר בנדק, וגם האחרים. יש בסרט הברקות ורגעים מצחיקים, אבסורדיים, אותנטיים, אבל סרט קצר היה עושה עם העלילה הרבה יותר חסד. כמו שזה עכשיו, יש יותר מדי סרט ופחות מדי עלילה.
שורה תחתונה:
תל אביב עיר קשה, גם בחנייה, גם ביחסים.
"2 בלילה", קומדיה ישראלית. תסריט: רועי ורנר וירון ברובינסקי; בימוי: רועי ורנר; צילום: חיים אסיאס; עריכה: יוני מן; הפקה: פרימה הפקות. משתתפים: ירון ברובינסקי, קרן ברגר, קרן מור, דביר בנדק, עידו רוזנבלום, עומר ברנע, עומר גרשון, ראובן ארגאי, סילביה כהן. אורך הסרט:87 דקות עוד על תרבות ובידור:

מלכה של מילים ומנגינות

סודות, שקרים וחוקרים

מקום יפה, מציאות קשה

פגישה מקרית בין גבר לאישה

עדיף לקרוא את הספר

היא צופה אל הבאות

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות