עבודה אנגלית

צילומים: דניאל קמינסקי 

"עובד בשביל שניים" הוא מחזה של ריצ'רד בין הבריטי, המבוסס על "משרתם של שני אדונים" של קרלו גולדוני, אשר זוכה עכשיו לגרסה עברית בבית ליסין, בכיכובו של אלי יצפאן. יצפאן הוא קומיקאי מחונן עם טיימינג אדיר ויכולת אלתור מוטרפת-וירטואוזית, אם תרצו - התשובה הישראלית לרובין וויליאמס. לכן כשהוא עולה על במת תיאטרון, זה צריך להיעשות במסגרת גמישה דיה לאפשר לו לנצל את הכישרון הקומי הייחודי שלו, וטובה דיה כדי להוציא ממנו את איכויות השחקן.

ב"עובד בשביל שניים" יצפאן במיטבו לא כמשרת פרנסיס ולא כמשרת הנשל, אלא כשהוא יצפאן - קומיקאי מילולי ופיזי מבריק-מוטרף, חד ומהיר תגובה, שעושה כבתוך שלו על הבמה ובאולם. כלומר, גמישות יש, חלון ראווה של ממש לשחקן - לא באמת. בין גולדוני והקומדיה דל'ארטה האיטלקית, לגרסת הסיקסטיז באנגליה של בין שנחתה בתל אביב דוברת העברית בת ימינו הלך לא מעט לאיבוד, והמחזה עצמו פשוט לא מספיק מצחיק או מוטרף, שנון או נונסנסי, פורט על מיתרי נוסטלגיה מוכרת ואהובה, או מרהיב.

בין לקח את הקומדיה דל'ארטה של גולדוני והעתיק אותה לאנגליה של תחילת שנות השישים של המאה ה-20. בגרסה שלו מפגש הטעויות, הזהויות המוחלפות ומוסוות והרמאויות כולל את פאולין, בתו הצעירה של איש עסקים שמאוהבת בדיק, צעיר שרוצה להיות שחקן, אבל מאורסת לאחר, שלו חייב אביה כסף רב. אלא שזה בדיוק נרצח בידי בחור שאחותו התאומה של הנרצח מאוהבת בו. האחות התאומה מתחפשת לאחיה המת-שעכשיו-חי כדי לגבות את החוב המגיע לו, מה שמסבך את הסיפור בין פאולין לדיק, כשבאמצע יש גם סדרת מפגשי קומבינות במלון אחד עם שתי דלתות, שביניהן מתזזים מלצר בכיר במבטא צרפתי (פתח השתוללויות ליצפאן) ומלצר בן 86 עם קוצב לב ורעד היסטרי (כנ"ל). על המהומה הזו מנצח, ובעצם מגביר אותה משרת אחד: פרנסיס בשבתו כמשרת של הנרצח-שקם-לתחייה, והנשל כשהוא המשרת של הרוצח (שמחפש את אהובתו, שהתחפשה לנרצח), ובקיצור, יצפאן.

ההעתקה לאנגליה של הסיקסטיז עבדה כנראה טוב באנגלית, במיוחד זו של בריטניה (המחזה הצליח שם וזכה בפרסים). אלא שהמעטפת התקופתית-אנגלית די חסרת משמעות כאן, חמקות שהיא חיננית - למשל בהופעת הרביעייה המוזיקלית ששרה ומנגנת במעברים בין הסצנות, של התלבושות והתסרוקות וכן הלאה.

עוד על תיאטרון:

קסמי הכפר

שיפוץ הרסני

הזיה שנוגעת במציאות

בוגדים, סיפור אהבה