עו"ד קאזיס (92) עדיין מסנגר על מי שמבקש

איש לא נותר אדיש כשחיים קאזיס נכנס לאולמות השוממים בדרך כלל של בית משפט השלום באשדוד, ביום חם במיוחד של חודש יוני. אפילו המאבטחים בכניסה מתקשים להסיט מבטם מעורך הדין בן ה-92 הטוען בקול רועם ונרגש בזכות לקוחו הנאשם בהכאת אשתו, מול נציגת הפרקליטות והשופט. בעץ המשפחה של עורכי הדין הפליליים בישראל ראוי קאזיס להיחשב לאבי השושלת. עורכי דין מובילים כמו דרור מקרין ומשה מרוז וצבי לידסקי המנוח התמחו אצלו והתחנכו על ברכיו. כעורך דין צעיר היה השופט בדימוס אליהו וינוגרד מלקט פירורים משולחנו העמוס של קאזיס. אבל לא רק מתוקף שנותיו הרבות במקצוע קנה קאזיס את מעמדו הייחודי בין עורכי הדין. רבים מוקירים אותו בזכות אישיותו יוצאת הדופן וסגנון הופעה שאין שני לו. הוא מעולם לא השתייך לקליקה של עורכי דין. גדולתו טמונה בכושר הטיעון האמוציונלי והנלהב שלו, כמו גם בעקשנותו הבלתי נלאית. ביום רביעי שעבר, ישב קאזיס ליד דלת הכניסה של משרדו ברחוב קפלן 11 בתל אביב, כשרגליו טובלות בגיגית מים ועל ראשו כובע מצחייה לבן. המשרד מוזנח יחסית ואין בו אפילו מחשב אחד: וילונות כבדים ומיושנים מכסים את החלונות ותיקים משפטיים מונחים בכל מקום. בשבוע שעבר עמלו מטפלו של קאזיס ואדם נוסף על אריזת הקלסרים בקופסאות קרטון - קאזיס עוזב את המשרד בתל אביב, אך מבטיח שימצא בקרוב מקום חדש. בימי גדולתו של קאזיס - שנות השישים והשבעים - היו חדרי המשרד מלאים עד אפס מקום בלקוחות ובכתבים פליליים. תור הממתינים לקאזיס היה גדול כל כך, עד שרבים מלקוחותיו נאלצו לשבת על המדרגות. "קליינטים היו סוחבים לו את המזוודות והיו מסיעים אותו הביתה ועל הדרך עושים לו קניות", מספר משה מרוז, עורך הדין של יגאל עמיר ושל האחים אלפרון. "עשרות אנשים מילאו את חדר ההמתנה, והוא היה מזמין אותם אנשים כל יומיים כדי שכל מי שנכנס יהיה המום מכמות הלקוחות". עמיתיו מספרים כי למרות חזותו הצנועה והתנהגותו החסכנית למדי, קאזיס הוא אחד מעורכי הדין האמידים בישראל. מי שעבדו איתו אומרים כי לא היה מסרב כמעט לאף לקוח. קאזיס, תושב רמת גן, מתחיל את יומו בחמש בבוקר בתפילת שחרית, ואחר כך עושה מספר תרגילי התעמלות. עד לא מכבר היה צועד חמישה ק"מ מדי יום, שוחה בבריכת גורדון ומרים משקולות; בעבר התאמן במכון הכושר הראשון בתל אביב עם רפאל הלפרין, בעלי רשת אופטיקה הלפרין, שהיה מתאבק מקצועי. לפני כחמש שנים, בגיל 87, זכה קאזיס בתחרות הרגליים הסקסיות בבית מלון בוונציה, בעת חופשה עם אשתו רות, שדחקה בו להירשם. 12 השופטות בחרו פה אחד ברגליו השריריות של הפרקליט הקשיש, שגבר על מתחרים צעירים ממנו בכ-60 שנה.


אחרי ההתעמלות, נוסע קאזיס למשרד ומשם לבתי משפט בכל רחבי הארץ, ברכבות ובמוניות שירות. הוא אוכל רק פעם אחת ביום, והולך לישון בחצות, אחרי שהכין את עצמו ביסודיות לתיקי המחר. כך, מבלה קאזיס בעבודה, מחמש בבוקר עד חצות. "הוא לא הלך לתיאטרון ולא קרא ספרים", מספרת עורכת הדין אסתר דורון, שהתמחתה אצל קאזיס. "כשאשתו היתה משחקת קלפים הוא היה מתלווה אליה, ויושב וקורא את התיק. למרות שהיה בעל למופת, רק אחרי שנים שביקשה ממנו הוא הסכים לנסוע איתה לחו"ל". הוא נולד בירושלים ב-1916 לאב מסגר ואם עקרת בית, שממנה התייתם בגיל 13. בן הדור השישי לתושבי העיר במשפחתו. על עצמו הוא מספר שהיה תלמיד מצטיין בבית הספר אליאנס, ששקלו לשלוח אותו ללימודים בפאריס, אך הוא נאלץ להישאר בישראל מסיבות משפחתיות. ללימודי משפטים הגיע במקרה, אחרי שליווה חבר להרשמה בפקולטה בירושלים והשתכנע להצטרף. לאחר שלוש שנים כעורך דין בירושלים, עבר לתל אביב שם עבד כעורך דין עצמאי והופיע בפני שופטים בריטים, בהם הוא נזכר בערגה. "אב בית הדין היה סקוטי פדנטי. הוא היה לומד היטב את התיק וגם אם היו אצלו אשמים שיצאו חפים מפשע, לא היו חפים מפשע שיצאו אשמים כפי שיש היום". בזכות שליטתו בערבית, גייס אותו הפלמ"ח במלחמת 48' לש"י (שירות ידיעות) בנגב. לאחר מכן היה לחוקר מצ"ח ואף למפקד המשטרה הצבאית החוקרת בתל אביב. את אשתו פגש בשיעורי נהיגה שלקחו אצל אותו המורה. רות קאזיס, שמתה לפני כשנה, היתה החיילת הראשונה בצה"ל ששירתה כנהגת ולימים היתה ליו"ר בני ברית בישראל. "היא היתה יותר תקיפה, יותר חזקה ממני", אומר קאזיס על אשתו, "היא הדריכה אותי ועזרה לי. כל מה שאני היום זה בזכותה". רבים מתארים את רות קאזיס, שהיתה פקידה אצל קאזיס במצ"ח ובהמשך גם במשרד עורכי הדין שלו, כאשה אסרטיווית שניהלה את המשרד ואת בעלה ביד רמה. "היא דירבנה אותי לקנות משרד", הוא מספר, "היא אמרה לי - אתה אוהב אקשן, תהיה רק עצמאי". עוד כתבות על גמלאים מעניינים

נעצר זוג הפנסיונרים ששיגע את אמריקה



מסע הפנסיה סביב העולם



מתנה ליום ההולדת ה-101 - רישיון נהיגה



הפנסיונרים ששיגעו את אמריקה



כוכבים בגיל השלישי: כובשים את העולם מחדש



שבוע של שבירת שיאי קשישות בעולם



ברברה סטרייסנד בת 65: שוברת את כל השיאים

בניגוד לעורכי דין רבים, שמגיעים למקצוע עם ייחוס משפחתי, קאזיס בנה את עצמו במו ידיו, ללא גב כלכלי. ב-49' הופיע יחד עם עורך הדין מיכה כספי (אביו של רם כספי) במשפט הרצח הראשון בתולדות המדינה. לקוחו הבדואי הודה באשמה יותר מפעם אחת בפני חוקריו המשטרתיים ואף חזר על ההודאה כשהובא בפני שופט חוקר (הליך שהיה נהוג אז). קאזיס מספר כי הוכיח, שכל ההודאות ניתנו בכוח. כששאל אותו השופט כיצד יתכן שגם הודאה בפני שופט תינתן בכוח, אמר לו קאזיס כי האיום והטראומה של החקירה המשטרתית השפיעו גם על ההודאה בפני השופט. קאזיס מספר שבית המשפט קיבל את הטענה וזיכה את לקוחו. בסוף שנות החמישים עזב קאזיס את משרדו של הגלר וביסס את מעמדו כעורך דין פלילי עצמאי. אחד משיאי הקריירה שלו היה משפט הרצח של אליהו בולקין שנאשם ברצח הזונה בת ה-16 שושנה פליגלמן ליד תחנת הרכבת בעכו ביולי 64'. קאזיס מתאר את בולקין כגבר יפה תואר "אבל פרא אדם". בתיק מפורסם אחר, ייצג קאזיס את הנאשמים ברצח שמעון שלום, אביו של סילבן, שהיה מנהל סניף בנק הפועלים בבאר שבע בפברואר 69'. קאזיס הצליח לזכות את לקוחו מאשמת רצח לאחר שהוכיח כי חברו השתמש בנשק מבלי שהוא ידע על כך ובניגוד לתכנונם. עם זאת, בית המשפט העליון, הרשיע את הלקוח. מקרין מספר שקאזיס חלה במשך חודש אחרי ההרשעה: "הוא היה לוקח כל כך ללב את התוצאות. מזדהה לחלוטין עם תחושת העוול של הלקוח". מעטים במקצוע ירשו את סגנונו הנלהב והמתפרץ של קאזיס. תלמידו, דרור מקרין, היה לעורך דין נעים הליכות. מרוז, תלמיד אחר, אומר כי יתכן שדבק בו משהו מהמזג של מאמנו: "אומרים שגם לי יש שפה בוטה. הסטייל הוא קצת יותר אלגנטי אבל במקור הדחף נשאב מקאזיס, להציג את הקייס בכל מחיר, להילחם על כל נקודה לא לעשות חשבון". מקרין מספר כי יחד עם קאזיס, הזדקנו גם הלקוחות. "בגיל מסוים אתה מייצג שכבה מסוימת של עבריינים - הם רגילים אליך והם מכירים אותך. כשאתה מתבגר, גם הם מתבגרים. בא דור צעיר של עורכי דין שמטפלים בעבריינים הצעירים. רוזנשטיין, למשל, סוחב את הגדולה של פעם אבל היום יש אברג'ילים ואחרים. אז נשארים לו העבריינים המבוגרים יותר ואולי בדואים שאצלם לסבא עדיין יש מלה לגבי בחירת עורך הדין".


למרות ירידת קרנו, קאזיס עדיין עמוס בעבודה ואף טיפל בתיקים מתוקשרים כמו משפטו של ז'אן אלרז, שהורשע ברצח יצחק קברטץ, רכז הביטחון של קיבוץ מנרה, ומשפטו של יהושע אליצור, מתנחל שהואשם כי הרג לפני ארבע שנים פלסטיני ליד ההתנחלות איתמר - אליצור עזב את קאזיס לטובת עדי קידר ובהמשך לטובת ציון אמיר וברח בשלב הטיעונים לעונש. קאזיס מאוכזב מהידרדרות יחס הלקוחות לעורך הדין: "פעם היה לפושעים כבוד לעורכי הדין, היום אף אחד לא מתייחס אליך. מצד שני, העבירות נעשו הרבה יותר מתוחכמות. אם פעם הרצח היה פרימיטיווי - השתמשו בסכין או בירייה - היום נכנסים כל כך הרבה מרכיבים של טכניקה". קאזיס מתגעגע לימים שהיו: "היום אנשים לא אוהבים לעבוד אז עושים עסקאות טיעון. כולם מבסוטים - לא צריך לעבוד, לא צריך לכתוב פסקי דין. היום זה הפך לשוק, זה אומר ככה, השני אומר ככה, ולפעמים מודים בדברים שלא נעשו. זה לא צדק, זה קשקוש". (יותם פלדמן - הארץ)