עיניים גדולות: לאכול במזרח הרחוק

חופים מרהיבים ומי טורקיז צלולים, מקדשי בודהה מוזהבים, שווקים צבעוניים ובעלי חיים אקזוטיים הם רק חלק קטן ממה שמדינות המזרח הרחוק מציעות לתיירים שמגיעים אליהן. ולצד הנופים, התרבות והמסורת, נדמה שמתקיימת במזרח הרחוק אטרקציה נפרדת, שראויה לקטגוריה בפני עצמה: הצד הקולינרי.

אין כמו לאכול ארוחה אסייתית אמיתית בארץ המוצא שלה: לא רק מבחינת המחיר שייחתך בשני שליש לפחות, אלא גם מבחינת הטעמים האותנטיים. למרות שיש קווים מנחים שמחברים בין המאכלים במדינות השונות, כמו אורז למשל, קשה להתייחס לגסטרונומיה במזרח הרחוק כאל מקשה אחת. כך למשל, בעוד שהמטבח הסיני מצטיין במנות אסייתיות טיפוסיות כמו נודלס, פירות ים, עוף וכמובן אורז על מגוון צורותיו, בהודו, בגלל היחס הקדוש לפרות, הבשר נעדר מהצלחת ואת מקומו תופסות הקטניות, ובעיקר העדשים. ביפן יש את הסושי כמובן ושאר מאכלי הרחוב, שגם בהם מככבים אצות, דגים ואטריות. בחרנו מספר מאכלים פופולריים ביעדים האהובים ביותר.

רוצים להצטרף לטיול שיט מאורגן של מוטק'ה למזרח הרחוק? לכל הפרטים לחצו כאן

סין: חוויה קולינרית מסעירה

המקום לדים סאם אותנטי. סין. צילום: shutterstock

כשחושבים על אוכל סיני מיד קופצים לראש המוקפצים למיניהם – אורז, נודלס וכמובן אגרול. אבל האוכל בסין מגוון בהרבה ומחולק לפי אזורים. כך למשל, בצפון ובדרום סין המטבח מבוסס בעיקר על בצק, לעומת האזור הדרומי שבו האורז שולט. מאכלי ים, מטבע הדברים, אפשר למצוא יותר באזורי החוף. חזיר, עוף ודגים אוכלים בעיקר בשטחים שבפנים המדינה, ובאזורים המוסלמיים מככבים הכבש והבקר.

הונג קונג, מבחינת המזון, מתפקדת כישות נפרדת מסין, צומת שבין מזרח למערב. היותה קולוניה בריטית לשעבר השאירה בה חתימה קולינרית ייחודית, וכך ניתן למצוא בה, לצד המנות הסיניות המסורתיות, גם את כל מטעמי המטבח המערבי. את המנות המקומיות והעממיות מומלץ לאכול דווקא בדוכני המזון הרבים (כמובן, אחרי שהפעלתם שיקול דעת לגבי ההיגיינה במקום).

אתם יכולים כמובן לוותר על הדברים הזזים וליהנות גם ממנת דים סאם אותנטית (כיסוני בצק במגוון מילויים, מבשר ועד ירקות ופירות ים). אם אתם במסעדה, אל תוותרו על החוויה האמיתית של אכילת המזון עם צ'ופסטיקס.

אחת המנות המפורסמות ביותר בסין היא ברווז סיני, שהפך עם השנים לסמל של המטבח המקומי. מדובר בברווז צלוי, שמוגש עם חביתיות מסורתיות, רטבים וירקות. ככלל, הירקות מהווים חלק עיקרי במנות הסיניות, וגם בבשריות שבהן תוכלו למצוא כ-60% ירק, במגוון צבעים ובשלל צורות.

בהתאם לאמונה של הרפואה הסינית, לא תמצאו שתייה קרה על השולחן במהלך הארוחה. הסיבה פשוטה: הסינים מאמינים שהשתייה הקרה מפריעה לעיכול המזון החם, ולכן את הארוחה תוכלו להוריד עם תה סיני לא ממותק. ומה עם מלח פלפל? גם את אלה לא תמצאו במסעדה. אבל מי צריך מלח כשרוטב הסויה הוא אורח של כבוד על השולחן.

מתחשק לכם גם על חוויה קולינרית אסייתית? כאן תמצאו את כל הפרטים על טיול השיט המאורגן של מוטק'ה למזרח הרחוק

תאילנד: ארץ טרופית יפה (וטעימה)

המטבח העשיר ביותר. דוכני רחוב בתאילנד. צילום: shutterstock

המטבח התאילנדי הוא כנראה העשיר בשילוב הטעמים שלו מבין מדינות המזרח הרחוק, וגרים בו בהרמוניה מתוק, מלוח, חריף וחמוץ. גם כאן, בדומה לסין, תמצאו את המוקפצים למיניהם, עם האורז והנודלס, ובראשם מנת הפאד תאי הפופולרית (הכוללת אטריות אורז מטוגנות, ביצה, ירקות, בשר, עוף או טופו, כשמעל פזורים שבבי בוטנים).

כמעט כל המאכלים התאילנדים כוללים את הנאם-פלא: רוטב דגים מלוח בעל ריח חזק במיוחד, שכמו רוטב הסויה בסין, מחליף את המלח בבישול. אל דאגה, הריח לא משתלט על המנה והטעם מכפר על הכל. חוץ מנאם פלא, דיירי קבע במטבח התאילנדי הם עשבי תיבול אקזוטיים, משחת צ'ילי חריפה, רוטב קארי, רוטב חמוץ-חריף ורוטב קוקוס.

להתעלף מהנוף, ליהנות מהאוכל. תאילנד. צילום: shutterstock

אי אפשר לדבר על המטבח התאילנדי בלי להזכיר את הפירות הטרופיים, שאפשר למצוא בדוכני המזון המקומיים ובעיקר לאורך החופים. אנחנו יודעים שאפשר להשיג אננס גם בארץ, אבל עד שלא טעמתם שיפוד אננס בתאילנד, בעודכם צופים בעוד שקיעה מרהיבה על החוף, לא באמת טעמתם את הפרי האקזוטי.

הצלחנו לסקרן אתכם? לחצו כאן לכל הפרטים על טיול השיט המאורגן של מוטק'ה למזרח הרחוק

וייטנאם: מטבח מעודן, מתוחכם ומגוון

מגלגלים לבד ספרינג רול בוויאטנם. צילום: shutterstock

רובנו מכירים את המטבח התאילנדי, הסיני, היפני וההודי, אבל זה שקצת נשאר מתחת לרדאר הוא המטבח הווייטנאמי, וחבל. מדובר במטבח מעודן, מתוחכם ואנין, המושפע מסין, מצרפת ומהודו. מאחוריו עומדת תפיסה בודהיסטית שלמה, שמזכירה קצת את תאילנד במובן הזה, וגורסת שחייב להיות איזון במה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו, או במילים אחרות - שילוב טעמים. אלא שבוייטנאם לקחו את העניין צעד קדימה, ומקפידים על תפיסה מאוזנת גם בנראות של הצלחת, עם חמישה צבעים שמייצגים אדמה, אוויר, אש, שמיים ומים. התוצאה: חגיגה קולינרית עדינה וצבעונית, שמערבת את כל חמשת החושים.

בדומה לשכניו, במטבח הווייטנאמי רוטב דגים הוא אחד ממוצרי הבסיס. המנות כוללות הרבה ירקות, תבלינים (במיוחד למון-גראס), ולצד השימוש בעוף, בבקר, בדגים ובפירות ים אפשר בקלות למצוא מגוון של מנות צמחוניות. המטבח של צפון המדינה נחשב לווייטנאמי קלאסי, בעוד שבדרום ניכרת ההשפעה של גלי ההגירה מסין, עם מנות שמזכירות יותר את המטבח הסיני. במרכז וייטנאם המאפיין העיקרי הוא תבלון ייחודי, והרבה מנות קטנות שמחליפות את המנה העיקרית והתוספות השגרתיות, חלק מהתפיסה הווייטנאמית שלא אוכלים לבד אלא רק בלוויית אנשים.

ארוחה וייטנאמית כוללת ארבע מנות: אורז לבן מאודה, מיקס של עלים ירוקים ועשבי תיבול, מנה רטובה (מרק, ולפעמים גם בשר או דג) ומנה יבשה מינימליסטית (בדרך כלל דג, בשר או פירות ים, מוקפצים עם ירקות או מבושלים ברוטב).

 [#middleBanner] 

גם בווייטנאם תוכלו למצוא מגוון עשיר של מזון רחוב אותנטי, טעים וזול במיוחד, כשהפופולריים ביותר הם מנת אטריות – קערה גדולה ממולאת באטריות ובנוזל, אך בניגוד למרק, כאן הנוזל רק נותן את הטעם ונהוג להשאירו בצלחת; וכריך פטה המגיע בבגט (השפעות מהמטבח הצרפתי כבר אמרנו?), עם חמאה, מלפפון, רוטב חריף וכוסברה.

הקטע המעניין סביב השולחן הוא סגנון האכילה הייחודי שהתפתח במדינה, "אכילה מגולגלת". זה הולך ככה: פורשים על כף היד חתיכת נייר אורז (מעין פנקייק גמיש עשוי בלילת אורז), ומניחים עליו מתערובת העלים הירוקים ועשבי התיבול. מוסיפים חתיכת דג, שרימפס או בשר, מגלגלים למעין סיגר וטובלים ברוטב חמוץ-מתוק. התוצאה היא ספרינג רול, ואם זה מזכיר לכם את האגרול הסיני אתם לא לבד. אבל מבלי להעליב את הסינים, הספרינג רול העדין והאוורירי הוא ההפך המוחלט מהאגרול הדחוס והשמנוני, שקצת מזכיר את הסיגרים שכיכבו פה בשנות השמונים. זה כנראה עניין של טעם, אבל מה שלא יהיה, אל תפספסו את חווית הגלגול.

רוצים לשמוע עוד על טיול השיט המאורגן של מוטק'ה למזרח הרחוק?

השאירו פרטים כאן

ונחזור אליכם בהקדם