עישון: הרגל, לא התמכרות

מדבקות או מסטיק ניקוטין הם אמצעים נפוצים לגמילה מעישון, אך פעמים רבות הם לא יעילים. חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב מצביעים על הסיבה האפשרית לכך. במחקר החדש, שפורסם בכתב העת Journal of Abnormal Psychology, מצא ד"ר ראובן דר, יחד עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב, כי עוצמת הדחף לסיגריה קשור יותר לאלמנט הפסיכולוגי של עישון מאשר להשפעות הפיזיולוגיות של ניקוטין ככימיקל ממכר. החוקרים עקבו אחר התנהגויות עישון ורמת ההשתוקקות לסיגריה של דיילים בטיסות אל על. כל דייל היה במעקב במשך שתי טיסות - אחת שנמשכה 10-13 שעות והשנייה טיסה קצרה לאירופה ובחזרה, כשהטיסה לכל כיוון נמשכה שלוש עד חמש שעות ובאמצע הייתה עצירה בשדה תעופה. באמצעות שאלון נבדקו רמות ההשתוקקות לעישון של הדיילים בכל שעה במהלך הטיסות. החוקרים מצאו כי למשך הטיסה לא הייתה השפעה משמעותית על רמות ההשתוקקות לסיגריה. הצורך לעשן לא התעורר בזמן הטיסה, אלא החל רק לקראת הנחיתה, כשהדיילים ידעו שבקרוב יוכלו לעשן. גם בטיסות הארוכות וגם בקצרות, ההשתוקקות לסיגריה עלתה בהדרגה והגיעה לשיאה בזמן הנחיתה. רמות ההשתוקקות בסוף הכיוון הראשון של הטיסות הקצרות היו שוות לאלה שבסופן של טיסות ארוכות, והן גם היו גבוהות הרבה יותר מהרמות שהיו בנקודת הזמן המקבילה בטיסה הארוכה, מה שממחיש שהתשוקה לסיגריה עלתה בציפייה לנחיתת הטיסה. בטיסות הקצרות רמות ההשתוקקות בתחילת הטיסה חזור ירדו ביחס לרמות שהיו בסוף הטיסה לכיוון הראשון, גם בקרב דיילים שעישנו בזמן ההמתנה בשדה לטיסה חזרה וגם בקרב כאלה שלא יכלו לעשן בגלל איסור על עישון בשדה התעופה. החוקרים הראו כי כאשר אנשים יודעים שאינם יכולים לעשן, אין להם צורך לעשן. אפקט ההשתוקקות לסיגריה נוצר בשל רמזים פסיכולוגיים ולא בגלל האפקט הפיזיולוגי של חסר בניקוטין. במחקר קודם הראו החוקרים כי מעשנים דתיים, שאינם מעשנים בשבת, לא מרגישים השתוקקות לסיגריות ביום זה. הנחקרים נשאלו על ההשתוקקות לעישון בשלושה ימים שונים: בשבת, ביום חול רגיל וביום חול שבו הם התבקשו להימנע מעישון תמורת תשלום. הנחקרים רואיינו בסופו של כל אחד מהימים האלה על רמות ההשתוקקות שלהם באותו יום. הנבדקים דיווחו על השתוקקות גבוהה לעישון ביום חול שבו עישנו כרגיל, וביום שבו נמנעו מעישון תמורת כסף, אבל דיווחו כי בשבת לא נוצר אצלם צורך לעשן. רמות ההשתוקקות ביום חול שבו עישנו כמה שרצו וביום חול שבו התבקשו להימנע מסיגריות היו גבוהות באותה מידה, מה שהראה כי השתוקקות לסיגריה לא מאוד קשורה לחוסר בניקוטין. החוקרים מצאו כי רמות ההשתוקקות לסיגריה היו נמוכות מאוד בבוקר השבת, כאשר המעשנים ידעו שהם לא יוכלו לעשן למשך לפחות עשר שעות. רמות ההשתוקקות עלו באופן הדרגתי בסוף השבת, כאשר הנבדקים ציפו לסיגריה הראשונה שלאחר השבת.



הפסקת עישון מפחיתה רמות מתח
פעמים רבות אומרים מעשנים שהם חייבים להדליק סיגריה כדי להרגיע את העצבים. אבל מחקר חדש מראה כי רמות מתח כרוניות יכולות דווקא לרדת לאחר שמצליחים להיגמל מסיגריות. 22.8 אחוז מהישראלים הבוגרים מעשנים. בסקר שערך משרד הבריאות בקרב מעשנים דיווחו כמחצית כי הם מעוניינים להיגמל מעישון. לשאלה "מה מונע ממך להיגמל מעישון?" ענו עשרה אחוזים שהסיבה היא חשש משינויים במצב הרוח ו- 5.4 אחוזים חששו מעצבנות יתר. אבל המחקר מוכיח כי אלה לא תירוצים ראויים. המחקר הבריטי, שפורסם בכתב העת המקצועי Addiction, נערך על 469 מעשנים שניסו להפסיק לעשן לאחר שאושפזו בשל מחלות לב. מתוצאות המחקר עולה כי אלה שלא חזרו לעשן במשך שנה דיווחו על תחושה של הפחתה ברמות המתח. רמות המתח לא השתנו בקרב חולי לב שחזרו לעשן. בכך תומך המחקר בתיאוריה שלפיה לפחות בקרב חלק מהמעשנים, עישון למעשה תורם ללחץ כרוני. החוקרים מסבירים כי לעתים קרובות מעשנים רואים בסיגריה ככלי לשלוט על הלחץ, ומעשנים לשעבר לפעמים חוזרים לעשן בגלל המחשבה שזה יעזור להם להתמודד עם אירוע חיים מלחיץ. מחקרים קודמים הראו כי אנשים שאינם מעשנים נטו לדווח על רמות נמוכות יותר של לחץ מאשר מעשנים. עד כה הסיבה לכך לא הייתה ברורה, ואחד ההסברים שהוצעו לכך היה שאנשים הנוטים יותר לחוש לחץ הם בעלי סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן. אבל מצד שני, עישון בפני עצמו עלול לגרום ללחץ בטווח הארוך, אפילו אם אנשים מרגישים שזה מרגיע אותם באופן זמני לאחר מצבים לא נעימים או מותחים. במחקר הנוכחי האמינו 85 אחוז מהמעשנים בתחילת המחקר שהעישון עוזר להם להתמודד עם מתחים ועם לחצים במידה מסוימת. מחציתם אמרו שהעישון "מאוד עוזר" להם להתמודד. שנה לאחר מכן תושאלו שוב המשתתפים, ש- 41 אחוז מתוכם לא חזרו לעשן. החוקרים מצאו כי בקרב אלה שלא חזרו לעשן נצפתה ירידה של 20 אחוז ברמות הלחץ המדווחות בממוצע. בקרב החולים שחזרו לעשן לא היה שינוי משמעותי ברמות הלחץ. הקשר בין הימנעות מעישון ותחושת לחץ נותר גם כאשר החוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גיל והשכלה, כמה הנבדקים נהגו לעשן בעבר וכדומה. החוקרים אומרים כי הממצאים תומכים ברעיון לפיו התלות בסיגריות היא מקור כרוני ללחץ בפניה עצמו. הסיבה היא שכאשר מעשנים לא יכולים לעשן, ככל שפרק הזמן שעובר בלי סיגריה מתארך, הם נוטים לחוש יותר ויותר מתוחים, חסרי מנוחה ורגזנים. סיגריה עוזרת לשחרר את מצב הלחץ הזה, וזו כנראה הסיבה המרכזית לכך שמעשנים מאמינים שעישון מפחית רמות לחץ. כך, למשל, אדם שמעשן 20 סיגריות ביום חווה למעשה 20 פעם ביום עלייה במתח כשרמות הניקוטין בגופו יורדות. ברגע שהאדם יפסיק לעשן ויעבור את התקופה הראשונית של גמילה מניקוטין יהיו לו פחות 20 תקופות לחץ ביום.
עוד על עישון:

מעשנים? אולי הגנים אשמים

ירידה מתונה במספר המעשנים בישראל

שבץ: עשרה גורמי סיכון עיקריים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום הפסקת עישון, גמילה מעישון