עכו - טיולים בארץ

שתי התקופות ההיסטוריות העיקריות שאותן ניתן לראות בעכו הן התקופה הצלבנית והתקופה העות'מאנית. נצא לטיול על חומות העיר. מכאן נפרש לנו נוף העיר והים. בעבר ניתן היה לראות את הצריחים והמינארטים של הכנסיות והמסגדים. לצערנו מוסתר נוף זה בידי מבנה תיירותי ובו מלון. בכל זאת כדאי לעלות לחומה משני טעמים: האחד - להצטלם ליד תותחים המזכירים לנו את תותחי נפוליאון, והשני -להתרשם מהבנייה המאסיבית של החומה ולבקר במוזיאון "אוצרות בחומה". 

שימו לב - הכניסה למוזיאון בתשלום ויש להצטייד בכרטיס מראש (כרטיס משולב לאתרי העיר) במרכז המבקרים של העיר העתיקה ליד אולמות האבירים. "אוצרות בחומה" היא למעשה תערוכה שבה מוצגים כלים, חפצים ובעלי מקצועות שכבר ממעטים לראותם: רצען, סנדלר ואחרים. נוסטלגיה לבני החמישים ומעלה, לימוד ובסיס לשיחה עם הדור הצעיר.

מרכז המבקרים של העיר העתיקה (04-9956706) צמוד לכניסה לאולמות האבירים. במקום גן פיקוסים מרשימים, מזרקה, שירותים מרווחים ותחנת מידע שבה ניתן לרכוש חוברות הסבר ומפת תיירות. אולמות האבירים הם חלק מהמרכז הגדול של ההוספיטלרים הצלבנים. כפי הנראה הם נישאו לגובה רב (עמודים רחבים ומרשימים) ובחצר היתה באר מים. 

החצר הקדומה השתמרה ונהפכה בעת החדשה לחצר הכלא של עצורי המחתרות (ממש מול הגן של מרכז המבקרים, מאחוריו, נמצא מוזיאון עצורי המחתרות שניתן לבקר בו בסיום הטיול). מטיילים הבוחרים לבקר באולמות האבירים יגיעו לחצר ויראו לצידה גרם מדרגות. שימו לב שגובה המדרגות נמוך, דבר שאפשר עליית סוסים לקומות העליונות. עוברים דרך מעבר תת קרקעי צר ששימש כנראה לביוב העיר ויוצאים ממנו אל בזאר מקורה. המקום בעל פוטנציאל רב, אולם רק שתי חנויות מזכרות לתיירים נמצאות כאן. 

לפנינו שתי אפשרויות: האחת לפנות שמאלה ביציאה מהבזאר היישר לשוק או לפנות ימינה אל החמאם הטורקי. גם זהו אתר בתשלום שבו חזיון אור קולי מרשים, "סיפורו של הבלן האחרון". עבודת שחזור מדהימה. בכל מקרה - גם לאחר החמאם נפנה אל השוק.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


במספר מוקדים של הטיול בעיר נראה את מוכרי המיץ הטרי ועגלות-דוכן: רימונים או תפוזים בהתאם לעונה. בדרך כלל בכניסה לעיר לפני אולמות האבירים, ביציאה מהבזאר בפיצול לחמאם או לשוק ובחאן אל עומדאן. מיץ טרי שנסחט מול עינינו מרענן את היום. השוק מכיל דוכני מזון, מאפיות עם פיתות ובקלוות, ירקות, פירות, אביזרים שונים, בגדים, תבלינים, מסעדות חומוס (מסעדות עממיות שבהן מעמידים סיר חומוס על האש בבוקר עם הזריחה והמסעדה פתוחה עד שעות הצהריים 14:00-15:00 לערך, עד שהחומוס נגמר) וכמובן דוכנים עם שלל דיג מהים.

נגיע לאיטנו עד לנמל הדיג. רוב הספינות כאן הן ספינות דיג. תלוי בשעה שנגיע, אולי נראה את הדייגים מתקנים רשתות או מקפלים אותן. יש אפשרות לצאת לשיט בספינה תיירותית - יאכטה קטנה וותיקה, שיט חומות או אל הים הפתוח, תלוי במזג האוויר.

מכאן נחזור לסמטה וניכנס לחאן אל עומדאן שעובר עבודות שימור. החאן המרשים שימש בשנות התשעים של המאה הקודמת כתפאורה לסרט בכיכובה של סאלי פילד, "לא בלי בתי". החאן שימש את הסוחרים. הללו לנו בקומות העליונות, ואילו הגמלים והחמורים כרעו ברחבה הגדולה. הסחורות אופסנו בחדרים בקומת הקרקע והבחור שניקה את גללי הבהמות, השקה אותן, עבד קשה וקיבל פרוטות במקרה הטוב נקרא... חאנטריש!

מכאן יוצאים אל הנמל הפיזאני, עולים במדרגות דרך מסעדה אל "טיילת החומה" עד למגדלור הקטן בקצה. במקרה ורכשנו את הכרטיס המשולב עם מנהרת הטמפלרים נדלג על הטיילת, אלא אם כן ננצל אותה לגיוון דרך החזרה לרכב. במידה שנמשיך לאורך החומה והים נראה מבנה לבן עם חלונות כחולים, זהו בית השייח לבהאהים ובו היה עצור הנביא בהא-אללה לפני שעבר לגני הבאהג'י ליד בוסתן הגליל. 

למי שמגיע ביום חול מומלץ לשלב ביקור בבית הכנסת הטוניסאי "אור התורה" ברחוב אליעזר קפלן. אמנם בית הכנסת אינו יושב בעיר העתיקה, אך הוא אינו רחוק ממנה. ימים א'-ה' בין השעות 9:00-12:00 מומלץ לתאם מראש. הכניסה אינה כרוכה בתשלום, אבל תרומה תתקבל בשמחה. אז מה מיוחד בבית הכנסת הזה? ציון בדש, הגבאי של בית הכנסת, "משוגע לדבר", ראה בבתי הכנסת העתיקים את רצפות הפסיפס והצליח להלהיב את פרנסי הקהילה ולהדר את בית הכנסת מהמסד ועד הטפחות בפסיפסים. בקיבוץ איילון ישנו מפעל לאבני פסיפס, וציון חבר למאיר דוידסון, אמן חבר הקיבוץ שהלך לעולמו ב-2002. בדש עדיין ממשיך לתכנן, וכבר קשה למצוא פיסת קיר או רצפה בבית הכנסת ללא פסיפס. אפשר לתאם עם בתו יפה את הביקור, טלפון: 050-6822781

מיכל קנדל - מדריכת טיולים. http://www.michal-kandel.com 



  לקהילת טיולים, נופש ותיירות לחצו