על גבעות שייח' אברק
|
טלי זייד-רווה, נכדתו של השומר המיתולוגי אלכסנדר זייד, מוצאת בסיפורו ההירואי של סבה, שהתיישב על גבעה בין שכנים ערבים ומצא את מותו מידי אחד מהם, דרך להעביר מסר של פיוס ושלום. "יש בסיפור של סבי התנכלויות ויריבות מצד השכנים הערבים, אבל גם חברות ושותפות", היא אומרת. "את ההיסטוריה של היהודים והערבים בארץ ישראל לא ניתן לצייר בשחור ולבן. יש בה 50 גוונים של אפור".
דגש נוסף שהיא מעבירה בסיורים שהיא עורכת למבקרים במושב בית זייד שליד טבעון, שכולו מאוכלס בבני המשפחה, הוא הצד הנשי של הסיפור, סבתא ציפורה זייד. "זאת היתה אישה שידעה לקבוע מטרות ולהיאבק עליהן", היא מספרת. "היא לא התייאשה עד שהשיגה את מה שרצתה. היא למעשה זו שגיבשה את המיתוס של אלכסנדר זייד, יזמה את הקמת הפסל המפורסם ואת כתיבת השירים עליו. בסוף הסיור תמיד שואלים אותי איפה הפסל של ציפורה".
בשנת 1904 עלה ארצה לבדו והוא בן 18. הוא עבד תחילה בעבודות זמניות במושבות, ואז עבר לירושלים, שם עבד כסתת. בירושלים פגש את ציפורה בקר, ילידת וילנה, שעתידה להיות אשתו ואם ארבעת ילדיו, והתאהב. "מאז התחיל לפעום בחזי לב שני", כתב ביומנו.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
לימים, אחרי נקמת הדם שביצע הפלמ"ח ברוצחו של זייד, התפייסה המשפחה עם בני משפחת הרוצח. "דודי גיורא, שהיה הבן הבכור של אלכסנדר, היה לאחר הרצח איש ביטחון בהגנה והוא היה זה שאיתר את הרוצח. עם קום מדינת ישראל הוא מונה לאחראי על הבדואים בצפון מטעם שירותי הביטחון. אנשי השבט של הרוצח באו לברר מה כוונותיו, וגיורא אמר להם 'מה שהיה היה'.
הסיור בגבעות שייח' אברק מיועד לקבוצות או ליחידים, אורכו שלוש שעות והוא עובר בחצר הבית שבנה זייד, הרחוב העתיק מתקופת הסנהדרין שהתגלה בסמוך לו, אתר אנדרטת זייד, קברו של שייח' אברק, מקום הירצחו של זייד שכיום יש בו גן הנצחה ובית הקברות של אגודת השומרים.
עוד על משפחה: |
אסתריקה
"אין לך נישואין שלא מעורבת בהם חותנת, ואין חותנת שלא כרוכה מאחוריה בדיחה", אמר פעם הסופר מארק טווין. אחת...
בקיץ הזה הבת שלנו תלבש לבן, או אולי יהיה זה הבן שישבור את הכוס, אבל אנחנו לא ממש בעננים. לא שלמים עם הבחירה...
"כאבם העז ושבריריותם אינם נראים ואינם נשמעים. קבוצה שקופה מבחינת הממסד והחברה, אך לצערנו הולכת וגדלה –...