עצרו את המהפכה הטכנולוגית, אני רוצה לרדת

סניף הבנק שלי, השכונתי, נסגר. היה קרוב לביתי. חנייה בשפע. עבר לעיר גדולה יותר. הגישה אליו קשה יותר אבל הנהלת הבנק חסכה, פיטרה פקידים ועכשיו יבואו לקוחות רבים יותר לסניף החדש. יותר ויותר מצמצמות חברות ענק את השירותים. הכל ממוחשב. הכל במגע ובלחיצה. יפה. אבל לא כולנו בני הגילאים המבוגרים יותר ניחנו בכישרון המופלא הזה, ללחוץ פה ושם. לעבור בין שפע של פונקציות ולבחור את המגע הנכון.

אנחנו, לפחות אני, רוצה עדיין לדבר עם פקידים נותני שירות בטלפון. ללא סיסמא וקישורים ושפע של זיהויים. אני רוצה כבעבר לטלפן ישירות לפקיד שלי, והוא יזהה את קולי וישיב לי. המעבר המהפכני לים של מגעים וסיסמאות מקשה מאוד על החיים. כל מה שהיום מוכר וידוע הופך מחר למיושן.

הטלפון הופך למעבדה משוכללת המפיקה ים של נתונים, החל ממזג האוויר בקוטב הצפוני וכלה במטבע הצפון קוריאני. נמאס. אני לא רוצה להתמקד בשאלה איזה כפתור ולחצן ישיג לי את המידע הבלתי נחוץ. אני מבקש ודורש כי תקום חברת ענק שכותרתה תהיה: למבוגרים בלבד.

רוצה קולות חמים ואנושיים 

מדוע אנחנו צריכים לשמש כאנציקלופדיה של סיסמאות לאתרים? איפה המענה האנושי? צילום: Shutterstock

החברה הזו תייצר את כל מכשירינו האהובים, מטלפון ועד מחשבים ושאר שירותים, בדרך הטובה והקלה. ללא ים של אופציות ושכלולים. אני מבקש שלא להתמכר כמו הדור הצעיר כולו לים של מקשים ולחיצות.

חברות שירות עסקיות היו שולחות הביתה פירוט הוצאות והכנסות. היום רק באמצעות קודים מורכבים. כל פנייה נענית בשאלה: מהו הקוד? מהי הסיסמא? ריבונו של עולם יש לנו שפע של שירותים שאנחנו נזקקים להם, מדוע אני צריך להוות אנציקלופדיה של סיסמאות? טעות אחת ואתה מתנתק לשעה ארוכה מכל הידע החיוני וההכרחי.

די, נמאס. רוצה לדבר עם שולה ועם יעקב. רוצה קולות חמים ואנושיים ולא ים של מקשים. מה עושים? כיצד עוצרים את החרב המתהפכת המתגלגלת מעל לראשינו ואינה עוצרת לרגע? עוד שעה קלה וגם המחשב הזה שבו אני הולם  כרגע יהפוך למיושן. אצטרך לנטוש אותו. בקרוב אצטרך להעלות במחשבתי שורה או שתיים, וזו תשוגר כחץ מקשת לכתובת הראויה, או חלילה בטעות תופץ בכל רחבי האינטרנט, וכך אהיה ללעג ולקלס. הצילו!

עוד ברייכר מתרגז

פניות לגדעון רייכר - [email protected]

ומה מרגיז אתכם? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה