ער"ן: מישהו מקשיב לכם

גם אם אתם אנשים פעילים ומוקפים בחברה, לא מן הנמנע שתיתקפו מדי פעם בתחושת בדידות. אם נוסיף לכך את הפחד מהזקנה, מהמחלות ומהמוות, די ברור שאוזן קשבת היא הכרחית. כיוון שלא תמיד ניתן לחשוף את התחושות הקשות בפני הקרובים והמכרים, יש יתרון לשיחה עם אדם שלא מכיר אתכם, אבל תמיד נמצא בקצה השני של קו הטלפון ומוכן להקשיב, לתמוך ולעודד. ארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון), שיערוך היום (4 בפברואר), את הכנס השנתי שלו בכפר המכבייה, מספק את השירות החשוב הזה. 1,000 מתנדבים מאיישים את עמדות הטלפון במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ומקבלים קריאות לעזרה של קשישים (עבורם מופעל הקו לזקן), ילדים בסיכון, מובטלים, נפגעי פעולות איבה ואנשים הסובלים ממצוקה כלכלית, חברתית או נפשית. לדברי המנהלת המקצועית הארצית של הארגון ד"ר שירי דניאלס, היתרון המשמעותי של קו מצוקה כזה הוא האנונימיות. "כשאתה לא צריך להזדהות, יורדים המחסומים של חשש מסטיגמה, ומחקרים מראים שזו הסיבה שחלק גדול מהאנשים שזקוקים לעזרה לא פונים לקבל אותה. כשלא רואים אותך ולא יודעים מי אתה, זה מאפשר להתבטא בצורה הרבה יותר משוחררת ולהציג את עצמך באופן שלא מונע על ידי הצורך לרצות ולספק תדמית חיובית. "יתרון נוסף הוא הזמינות. כשיש קושי, וכשמדובר בקשישים בודדים זה קורה הרבה פעמים בלילה, המענה ניתן ברגע שזקוקים לו. בשירותים הפורמליים יש עומס, יש מגבלה של שעות קבלה ושל נגישות וניידות, ואדם במשבר רוצה לדבר עם מישהו כאן ועכשיו. זו הסיבה שבכל העולם מתפתח הנושא של מענה טלפוני סביב השעון על ידי מתנדבים". הצוות המאייש את הקווים הוא פארה-מקצועי. המתנדבים, מגיל 23 ומעלה, עוברים תחילה תהליך מיון קפדני ורק כ-40 אחוז מהפונים מתקבלים. לאחר מכן הם עוברים קורס הכשרה של שנה, שבו הם מקבלים רקע תיאורטי וכלים לסיוע. במקביל עוברים המתנדבים התנסות ותהליך של חונכות, ולבסוף עוברים קורס מתקדם. אחת לחודש הם משתתפים בקבוצות דיון עם אנשי מקצוע כדי לעבד את השיחות הקשות ולהתקדם מקצועית. "המתנדבים לא מגיעים דווקא ממקצועות טיפוליים", אומרת דניאלס, "יש לנו אנשים ממגוון תחומים, עורכי דין, רופאים, אנשי הייטק, אנשים ממדעי החברה ועוד. כמו הפונים לקו, גם המתנדבים הם אנונימיים, ויש בהם גם אנשים מוכרים שאף אחד לא יודע שהם מתנדבים אצלנו. מדהים להיווכח עד כמה אנשים מוכנים לתרום מזמנם ולהירתם למשימה כל כך תובענית כדי לעשות טוב ולהיות משמעותיים, בלי שום הוקרה מהסביבה".


עבור האוכלוסייה המבוגרת, יש כאמור קו נפרד בשם "קו לזקן" (המספרים בסוף הכתבה). "אנחנו מקבלים כ-10,000 פניות בשנה לקו הזה", אומרת דניאלס. "מבחינת ההתפלגות, רוב הפניות הן על רקע של תחושת בדידות, וזה לא תלוי במצב המשפחתי. אדם יכול להיות מוקף בקרובי משפחה ובחברים ועדיין להרגיש בודד, אבל יש גם כאלה שהם באמת עריריים". רוב הבעיות שמטרידות את בני גיל הזהב, על פי הפניות שמגיעות לער"ן, הן במישור התוך-אישי. "הם מדברים על בדידות, על תהליך ההזדקנות, על אובדן כישורים מנטליים ופיזיים. אחרים מספרים על בעיות במישור הבין-אישי, ביחסים עם בני המשפחה, עם בן הזוג, על המעגל החברתי שמצטמצם. גם על אלימות והתעללות מצד מטפלים ובני משפחה מגיעות לא מעט שיחות. "כ-15 אחוז מהפניות נוגעות לבריאות הפיזית והנפשית, להתמודדות עם מחלות כרוניות, לבעיות רגשיות של דיכאון, של חרדה. גם חרדה סביב אירוע ברמה המדינית והלאומית מעלה לא פעם אצל המבוגרים בעיות קודמות ומתקשרת לתהליכים הפנימיים שהם עוברים. כ-150 שיחות בשנה עוסקות בתכנים אובדניים, ברצון למות, כדי להפסיק את הסבל". המתנדבים שמעבר לקו מקשיבים ונותנים תמיכה ולגיטימציה לרגשות קשים. "הם נותנים עידוד, מספקים תהליך של העצמה, עובדים על שינוי בתפישות של הפונים, מדגישים את החיובי. הם גם חושבים ביחד על פתרונות אפשריים, ובמקרה הצורך מפנים לסיוע מקצועי נפשי. "כשמדובר באדם עם מחשבות אובדניות, אנחנו מפעילים נוהל חירום, כלומר מבקשים מהפונה להזדהות ומפעילים יחידה משטרתית של צוות משא ומתן. אם מדובר באירוע פעיל, של אדם שמספר שבלע כדורים למשל אך מסרב להזדהות, אנחנו מפעילים דרך היחידה המשטרתית נוהל של איתור שיחה לצורך התערבות מיידית. זה המקרה היחיד שבו אנחנו מפרים את האנונימיות של הפונה". במסגרת "הפרויקט הלאומי למניעת אובדנות" של משרד הבריאות והג'וינט שער"ן שותף בו ויחל בחודשים הקרובים, תהיה אחת מאוכלוסיות היעד קשישים אובדניים. "נפעיל קווים חמים לפניות בנושא, ובמקביל תהיה פנייה יזומה לקשישים אובדניים, שאותם נאתר דרך רופא המשפחה או גורמים אחרים. מתנדבים שיעברו הכשרה מיוחדת יערכו שיחות אחת לשבוע עם הקשישים הללו, יתעניינו במצבם הנפשי ויסייעו להם לעבד את החוויות שהם עוברים, יבררו האם נטלו את התרופות שלהם, האם קמו מהמיטה, התקלחו, יצאו מהבית. פרויקטים כאלה נעשים בהצלחה בעולם ומוכיחים ששיחות טלפון קבועות מורידות את שיעורי האובדנות". אבל מעבר למקרים הקיצוניים הללו, מרבית הפניות לקו לזקן הן, לדברי דניאלס, על רקע קשיים נורמטיביים הקשורים בגיל. "במקרים כאלה הקשבה, חמימות ואמפתיה יכולות לעשות את העבודה. לא צריך הרבה מעבר לזה. אמנם לא ניתן להמשיך ולשוחח עם אותו מתנדב גם בפניות הבאות, כי כל שיחה עומדת בפני עצמה, אבל הפונה מוזמן להתקשר שוב, ורבים מהפונים עושים זאת, לעתים אפילו לאורך חודשים ושנים".
להתקשרות לקווי ער"ן: 1201 קו לזקן: 3201* או 1-700-50-1201

עוד על בדידות ודיכאון בגיל מבוגר:

פתאום לבד: להתמודד עם מות בן הזוג

מחקר חדש: בדידות בגיל השלישי

דיכאון וחרדה: יש מה לעשות

ספר חדש: להתבגר בתבונה

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום דיכאון וחרדה

פורום פסיכולוגיה