חזרה להחיים הטובים

פואטרי סלאם: חוגגים שירה על הבמה

זה הפך לטרנד לוהט: ערבי שירה מדוברת, "פואטרי סלאם", בהם יוצרים מגישים שירה מחתרתית על הבמה, בכל נושא שבעולם. גילה פורת, 79, כבר התמכרה: "כל מילה היא יהלום שאני מלטשת"
מאת שרי שיין 16/07/17
פואטרי סלאם: חוגגים שירה על הבמה
השירה מקבלת מימד אחר, של הגשה לקהל, והופכת למופע של ממש. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

מדובר ללא ספק בדבר הכי חם של השנתיים האחרונות, שבשנה האחרונה כבר הפך ללוהט ממש בזכות הסדרה "הקרם דה לה סלאם" ששודרה בערוץ 1. אנחנו מדברים על ה"ספוקן וורד", או בעברית: "שירה מדוברת". אלה טקסטים שנכתבים במיוחד לביצוע בימתי, ובניגוד לשירה כתובה יש כמובן דגש על ההגשה – הקצב, הזרימה.

 

הז'אנר הזה תפס במשך השנים פנים רבות. אמנים כמו ליאונרד כהן וסרג' גינסבורג הקריאו שירה כשהתזמורת מאחוריהם, נאומים משני היסטוריה כמו "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג ו"האין אני אישה" של סוג'ורנר טרות' נחשבים לחלק ממסורת הספוקן, וכמובן - הראפ וההיפ-הופ. השירה המדוברת הייתה בעיקר שירה שהעבירה מסרים - פוליטיים, מחתרתיים, אנטי גזעניים.

 

כדי לעשות את זה קצת יותר מעניין, מתוך ה"ספוקן וורד" יצא ענף ה"פואטרי סלאם", או בעברית: הטחת שירה. הפורמט, שצמח בשיקגו בשנות ה-80, התחיל עם פועל בניין ומשורר בשם מרק סמית, שבלילות נהג לקרוא שירה ברחוב, ונמאס לו שאנשים לא מקשיבים. הוא רצה שהקהל יהיה דרוך, וחילק להם שלטים שיגיבו. "אירוע 'ספוקן' יכול ללבוש כל מיני צורות, זו קשת רחבה של טקסטים - הם יכולים להיות יותר לירים, שמחים או עצובים, בהירים או אבסטרקטיים", מסבירה נילי קופלר, הידועה בשם אלן פותלס, שיחד עם אריק אבר ועמית אולמן (הידוע בכינויו פדרו גראס) הקימו את הפואטרי סלאם בארץ.

 

 

"אתה כותב אחרת כשאתה יודע שהשיר יראה במה"

 

"קשת רחבה של טקסטים". נילי קופלר (אלן פותלס), ממקימי הפואטרי סלאם בארץ. צילום: טל בר אור 

 

 

זה קרה לפני חמש שנים וחצי, ולאט לאט הפך לדבר הכי לוהט בסצנת הבילוי, ולא רק התל אביבית. "פאטרי סלאם" ניתן למצוא בירושלים, בחיפה, בבאר שבע ובקיבוץ דן, בדרך כלל בברים יחד עם כוס בירה. "אתה כותב אחרת כשאתה יודע שהשיר יראה במה", מוסיפה קופלר. "אם כתבתי ספר שירה, אני אשב על הספה בסלון לחשוב על הדימויים ומה זה עושה לקורא. אם אני עושה את זה על הבמה, אני אנקוט באמצעים אחרים כדי לתפוס את האוזן".

 

איך עובד הפואטרי סלאם?

 

"מספר משוררים, בדרך כלל שמונה, מבצעים במהלך הערב קטעי 'ספוקן וורד', ומקבלים פידבק מיידי מהקהל ומהאנשל"טים – אנשים עם שלטים", מסבירה קופלר. "מדובר בחמישה אנשים מהקהל שבתחילת הערב, באופן אקראי לחלוטין, מקבלים לידיהם שלטים מחיקים, ולאחר כל קטע שמבוצע על הבמה, רושמים על השלטים הללו ציון מ-1-10, כאשר הם לוקחים בחשבון את איכות הכתיבה ואת הביצוע של המשורר. לפני כן מוודאים, כמובן, שאין להם קשר למשוררים. שאר הקהל פשוט מעודד. התלהבות יכולה לסחוף את השופטים.

 [#middleBanner] 

"אין זמן מוגבל לספוקן רגיל, אבל יש זמן מוגבל לתחרות - חמש דקות לכל שיר. מתוך השמונה באותו הערב נבחרים ארבעה, ובסוף הערב אחד. המשורר עם הציון הגבוה ביותר בסוף הערב זוכה במיקרופון הזהב הנחשק. מיקרופון הזהב נודד מערב לערב, והזוכים חורטים עליו את שמותיהם. בסלאם הגדול של סוף השנה, מיקרופון הזהב מוענק למשורר או למשוררת שזכו בו הכי הרבה פעמים לאורך השנה".

 

ערבי הפואטרי סלאם מתקיימים אחת לחודש. בסוף כל שנת סלאמים, שנמשכת מפברואר ועד נובמבר, נערכים אירועי "מוקדמות" בערים השונות. מכל אירוע מוקדמות נבחר משורר אחד, שמייצג את העיר בערב המסכם של השנה, הלא הוא "הסלאם הגדול". ב"סלאם הגדול" מוכתר משורר אחד כ"אלוף ישראל", וטס לפריז לייצג את הסצנה המקומית ב"גראנד סלאם" העולמי.

 

 

"ברגע שהתחלתי זה כל כך הדליק אותי"

 

 

יש גם תחרות עולמית. יורם טהרלב מתארח בערב פואטרי סלאם, מתוך יוטיוב

 

 

 

אם חשבתם לרגע שהפואטרי סלאם מיועד לצעירים בלבד, אתם טועים. מגיעים לערבים הללו גם בני 70 ו-80. אחת כזאת היא גילה פורת, שמאז שגילתה את ה"ספוקן וורד" חייה השתנו. פורת, בת 79 מפתח תקווה, לשעבר מורה בכירה וכיום בפנסיה, הגישה לפני חמש שנים את הדוקטורט שלה בספרות של עם ישראל תמיד הייתה לה משיכה לשירה.  ב-1988 הוציאה ספר שירים ראשון. "אחרי שהגשתי את הדוקטורט נותר חלל גדול מבחינת הכתיבה", היא אומרת, "וחזרתי לכתוב שירה. בארבע השנים האחרונות הוצאתי שני ספרים, ואני עומדת להוציא את השלישי. השירה מחזיקה אותי על המים".

 

לפואטרי סלאם הגיעה פורת לגמרי במקרה. "הסתובבתי באינטרנט וראיתי שבמתנ"ס בעיר מופיע אריק אבר בערב שירה. החלטתי ללכת", היא מספרת. "היו שם עוד כמה ממש טובים, מאד התרשמתי. איך שהסתיים המופע הרגשתי שמשהו בוער לי בפנים, שגם אני רוצה. התחלתי לרוץ אחריהם לכל מקום. הבנתי שעושים סדנאות ונרשמתי. רציתי לקבל ביטחון, להחזיק מיקרופון ביד, ללמוד את הטכניקה.  

 

"ברגע שהתחלתי זה כל כך הדליק אותי, שכל שיר שהוגש בצורה אחרת נראה לי פחות. הספוקן הופך את השיר למשהו אחר. זה מימד אחר של תקשורת. אני חשה את הקהל, מדברת אל הקהל. אני כל הזמן צריכה להמציא את עצמי מחדש. אף פעם לא עשיתי השקה לספר שלי, אבל הפעם אעשה, כי הפעם זה יהיה בספוקן".

 

אפשר ללמוד את הטכניקה. ערב פואטרי סלאם, מתוך יוטיוב

 

 

איך מתכוננים לערב כזה?

 

"אני עדין בחצי הדרך. אמרו לי שאני יכולה לקרוא מהדף, שאין בעיה. לא תמיד יש התחברות עם הקהל. הייתה לי הופעה אחת בחיפה שממש היה חשמל באוויר, חיבור מושלם עם הקהל, כאילו שלטתי בו. זאת הייתה ההופעה הכי מרגשת שלי. היו המון אנשים, חלקם ישבו על הרצפה, הגיבו בדיוק איפה שחשבתי שיגיבו. כדי לא להיכנס ליותר מדי התרגשות, אני עדיין קוראת מהדף. אחת המטרות שלי זה לנסות לא להיות תלויה בדף ולדבר מהזיכרון. אני עובדת מאד קשה על השירים. כל מילה היא יהלום שאני מלטשת. גם כשזה בספר וגם כשזה בספוקן. לפני שאני קוראת אני מקליטה את עצמי, וזה עוזר לי בשליטה בקול. יש קצב מוזיקלי פנימי".

 

 

"פתאום יש לי משמעות ואני יוצאת בערבים"

 

"כל שיר שהוגש בצורה אחרת נראה לי פתאום פחות". גילה פורת, צילום באדיבותה

 

 

ספרי על הפעם הראשונה.

 

"זה היה תוך כדי סדנא עם יפתח ליבוביץ', בת שמונה מפגשים שבמסגרתה עמדתי עם מיקרופון לפני הכיתה. בסוף הסדנא היה מופע לפני קהל והגיע קהל רב, כי ספוקן וורד זה ממש טרנדי. זה היה מרגש שאי אפשר לתאר. הברכיים רעדו לי, ההתרגשות הייתה פיזית ממש. אני לא יודעת מה היה קורה לו לא היה לי את הנייר להיאחז בו, בוודאי הייתי נופלת. הדף נתן לי בטחון, שלא אעשה תנועות לא רצוניות. עכשיו, כשיש לי ניסיון, אני מכוונת את עצמי לתגובות של הקהל, מנסה לצפות אותן. כשזה עובד זאת חוויה מדהימה".

 

אם גם אתם חובבי שירה ומתחשק לכם ללמוד לעשות "פואטרי סלאם", תוכלו לעשות זאת בסדנאות קצרות מפגשים הכוללות גם במה פתוחה, בהן תלמדו גם על היבטים שונים של כתיבה וביצוע על הבמה.

 

עד אז, אתם מוזמנים לאירועי "פואטרי סלאם" הקרובים לביתכם: חיפה - סינקופה בר, וונדרבר; באר שבע - החלוץ 33; ירושלים - נוקטורנו, תיאטרון אינקובטור; תל אביב - בוסקולה טוקהאוס, קיבוץ דן - פאב הפיטריה.

 

"אני מאד שמחה שגיליתי את הפואטרי סלאם", מסכמת פורת. "לפני כן לא כל כך יצאתי, ועכשיו אני יוצאת הרבה בערבים. הזמנתי חברות למפגש סיום הסדנא, וגם את אחי שישב שם ולא ממש הבין מה אחותו עושה על הבמה. פתאום יש לי משמעות".

 

 

להגשים חלום: ספר שירה ראשון בגיל 86

יומן רשת: כל הסיבות לכתוב בלוג

לא סיפור: גם אתם יכולים להוציא ספר לאור

לכתוב את החיים בסדנה חדשה

להגשים חלום: קריירה מוזיקלית בגיל 70

סקס בשירה העברית: אירוטיקה מפתיעה

 

הצטרפו לקהילת כתיבת השירה של מוטק'ה

הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות

 

1  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
אריאל 248 16/07/17
כאשר לא אוכל לעשות  אתחיל לדבר...
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בהחיים הטובים

ריצ'ארד קליידרמן בדרך לארץ: 6 עובדות מפתיעות
השם ריצ'ארד קליידרמן היה שגור בכל בית ישראלי חובב מוזיקה בשנות ה-70 וה-80. הפסנתרן והמלחין הצרפתי המחונן עם...
לקריאת הכתבה
מי נהנה מהשנה שהייתה ומי ירצה לשכוח אותה?
שנת ההצלחה שלי אודטה אודטה, צילום: טל גבעוני מה עשה לה את השנה: אחרי שנים אחדות של היעדרות...
לקריאת הכתבה
תערוכת צילום חדשה עושה כבוד לספורט הישראלי
מיקי ברקוביץ' קופץ על הסל וקורע את החוט האחרון שלו, מראדונה כמעט עף באוויר עם הכדורגל, אייל ברקוביץ' ויוסי...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה