פוטרתם? פגעו בזכויותיכם?

עו"ד נעמי לנדאו. תענה על שאלות 

מצבם העגום של מבקשי עבודה לאחר גיל הפרישה ידוע לכול. אבל עוד לפני שאנחנו מגיעים לגיל הזה אנחנו מתחילים להיות מתויגים כ"מבוגרים מדי" כדי להמשיך ולעבוד במקום העבודה הקיים, שלא לדבר על מציאת מקום עבודה חדש.

בעבודה ששמה "צעירים מדי לפרוש, מבוגרים מדי לעבוד" שכתבה עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה ולזכויות עובדים המכהנת בין שאר תפקידיה כיו"ר הנהלת הארגון הישראלי לחקר יחסי עבודה, היא מונה את הגורמים למצב הקיים ומציעה פתרונות, שצריכים להגיע, לדעתה, מלמעלה.

בעבר, היא פותחת, מעמדו של הזקן היה רם ונישא, ואף בתחום המקצועי הוא עמד בראש מקבלי ההחלטות. במרוצת הדורות חל כרסום במעמדו של העובד המבוגר. המעסיקים רואים בו אדם שאיבד את כושר העבודה, ועם הזמן השפעתו במקום העבודה הולכת ופוחתת.

בין הגורמים לכך היא מונה את ההתפתחות הטכנולוגית, שבמרכזה השימוש במחשב, שהותירה עובדים מנוסים חסרי תועלת, את ביטול דרגי הביניים במקומות עבודה שונים ואת מודל ההעסקה על ידי קבלני כוח אדם, המתאים להעסקת צעירים.

התפיסה הגורפת שלפיה אנשים מבוגרים הם בהכרח בעלי כושר עבודה נמוך יותר היא לדבריה אפליה פסולה, או "גילנות". למרות תפוצתה, התופעה אינה זוכה לתשומת הלב שאותה מקבלת אפליה על רקע מגדר או גזע. הזכות לעבוד היא זכות לאדם וחובה לחברה, ואדם שנאלץ לפרוש בשל גילו חש שנשללים ממנו הסיפוק שבעשייה ובקבלת התגמול, תחושה שמתחזקת לנוכח התייחסות החברה אליו כאל "זקן".

גם תורמים, גם מרוויחים

מחזירים את המבוגרים לעבודה

אין להם סיבה לפרוש

לקהילת תעסוקה: לחצו