תגובה לאברהם בבלוג היום אני עצבני
בבלוג של אברהם היום אני עצבני ואני מוסיפה ובצדק. חינוך וערכים זה כבר לא מה שהיה פעם וחבל.בית הספר וההורים מטילים את האחריות אחד על השני .אני חושבת שהבסיס האיתן והקובע מתחיל ונגמר מהבית מגיל צעיר והכי חשוב בדוגמה אישית.גם אם יש פיתויים מחברים ומהרחוב.בית הספר בא להשלים ולאחד את החינוך והערכים שהתלמדים ספגו בבית. אתן כמה דוגמאות. אמא וארבע בנות קטנות מחכות בתור לרופא בקופת חולים.הילדים עומדים ליד מתקן המים הקרים שמוצב במיסדרון ממלאים כוסות מים בתור משחק ושופכים את המים יחד עם הכוסות לתוך הפח שמוצב בסמוך.לאמא היה נוח שיש תעסוקה לילדים ולה יש שקט.וכשמעירים לאמא היא גוררת את הילדים בכעס בידיים במקום להסביר להם. וכועסת על מי שמעיר לה. מקרה שונה ואפשר גם אחרת . אמא לשבעה בנים בלי עין הרע .עמדו לידי מחכים לאוטובוס.כולם ממושמעים לא מפחד אלא רואים שזה מה שהם סופגים בבית .לרגע שני ילדים השתובבו מעט וילד שהיה לו ארטיק הניף את היד ומעט מהמיץ נשפך על הבגדים שלי. אפשר היה לראות במבע בעניים שהם מתנצלים ומרגישים חרטה .האמא ניגשה אלי ברוגע ובשקט עם מגבון והיתנצלה.הסברתי לה שזה קורא ואלו ילדים .נהנתי להיסתכל על החינוך שלהם. מיקרה שלישי. יש מבוגרים שמתנהגים מכוער מאוד לדעתי.באחד הימים עמדתי ליד דוכן בסופרמרקט ואספתי מצרכים לתוך השקית.עמד לידי אדם מבוגר לא זקן וגם אסף מצרכים לא בזהירות ופיזר על הריצפה אתהמוצר שהיה על הדוכן.הערתי בזהירות שהרבה מתפזרים על הריצפה.תשובתו הייתה לא נורא בשביל זה הם מקבלים משכורת .ומספיק כסף לא יזיק להם לאסוף את מה שנופל. מצטערת הרגשתי רע מאוד לעמוד ליד אדם כזה. מה שאני רוצה להגיד שאם מכבדים את האחר מקבלים חזרה את אותו היחס.ושני הצדדים יוצאים נשכרים .
רחל