הצלחה או כשלון

פרשת המזל"ט ממשיכה להטריד מנוחתם של רבים בעיקר אנשי בטחון חילים ואלה הממונים על בטחון המדינה ואזרחיה.בצדק רב הרי אי אפשר להצביע פה על הצלחה גדולה,בלי לחוש שפישלנו פה.בשפה פשוטה כשלנו פה.לתת למזל"ט זר של אירגוני טרור או ציר מדינות הרשע לתור ולצלם את הארץ ועוד 30 ק"מ מהכור בדימונה,זאת לא הצלחה בנוסח צה"ל.אין מה לצהול פה,זאת שימחת עניים.אנחנו שומעים בכלי התקשורת התפתלויות למיניהם שעקבנו אחריו ורצינו לראות לאן מועדות פניו, או יכולנו לירט אותו מזמן בהתקרבו לגבולנו,כי עקבנו אחריו.מי עוקב אחרי מזל"ט גדול וזר.אולי תיירים?אולי ילדים,אולי חובבי טיס ודאונים.אסור לממונים על בטחון המדינה לשחק את המשחק הזה. זה משחק באש,זה משחק מסוכן.אל נא תשכחו שבטחון ישראל הוא לא רולטה רוסית. אנחנו לימודי נסיון ממלחמת יום הכיפורים,גם שם עקבנו ועקבנו עד שהופתענו קשות ומרות.סכנה יש לחסל מיד בעודה באיבה,לא לתת לה להתפתח ולהפתיע אותנו.הופתענו פעם אחת ביום הכיפורים של 1973 וזה יותר מדי.האסטרטגיה של צה"ל בכל הדורות היא ללא חוכמות."הקם להרגך קום להרגו" וגם"מלחמה יש לעשות במגרש של האויב" ולא יתכן שהאויב יטייל עם עיניים פקוחות ואוזניים קשובות במשך 20 דקות בשמי הארץ ללא הפרעה ואחר כך נרחץ את ידינו בנקיון כפינו ונגיד עקבנו אחריו.משרד הבטחון חייב להוציא הודעה לציבור שתכלול גם את ההשג בהשמדתו של המז"לט וגם את עיכוב הפעולה שהיה בה סכנה בטחונית. דובר צה"ל היה צריך לעשות את זה לפני כל כלי התקשורת בארץ ובעולם.הזריזות היא תכונה מנצחת בצה"ל.תמיד הזריז יותר מנצח.