מי ינצח,את זה שמעריכם או את זה שאוהבים

הבחירות בעוד חודש [בהחלט זמן קצר] הדרך ארוכה ומורטת עצבים לשני המועמדים.פעם זה אנדר דוג ופעם השני אנדרדוג.מה ההבדל ביניהם בכל זאת שאחד בשלטון והשני לא.זה גם גורם לתהפוכות בסקרים.רומני תוקף חזיתית ומקיף את כל תחומי החיים בארצו שאובמה לפי דעתו לא הצליח בהם.הוא לא מוותר בשום חזית לא בטחונית,לא יחסי חוץ, לא כלכלית ולא חברתית וכמבן יחסי ישראל ארה"ב. בעימות הטלויזיוני הראשון שהיה ביניהם אובמה לא לקח את זה בחשבון והפסיד נקודות בעימות.יש לו הזדמנות לאובמה לתקן את עצמו בעימותים הבאים.נקודת החולשה של רומני בבחירות האלה היא שהוא יכול להבטיח בקלי קלות בלי שיהיה חייב גם לממש את הבטחתו.הרי כל הנשיאים בארה"ב בלי יוצא מן הכלל הבטיחו ולא קיימו. השגרירות האמריקאית לא נמצאת בירושלים. זו הנקודה החזקה של אובמה והוא ינצל אותה מן הסתם.רומני תוקף ואומר שיחסי ישראל ארה"ב הרוסים.זאת אמירה סמנטית בלבד במציאות זה ההפך.אין היום בארה"ב נשק סודי עבור ישראל.הסיבה ארה"ב וישראל עובדים במשותף על כל הפיתוחיים החכמים.הסיוע הגדול ביותר של ישראל בא מארה"ב. 3 מיליארד דולר.אין עוד מדינה שמקבלת סיוע בסדר גדול כזה.דבר נוסף שאובמה ידגיש שהחרם הכלכלי ארוך הטווח על אירן עדיף על פני הפצצת הכור האטומי שלא יוכל להיות מושמד במלואו,וה איראנים ימשיכו אחרי ההפצצה לפתח אותו הלאה,יהיה פה רק עכוב טכני בלבד לשנתיים או שלוש אם בכלל.האיראנים יוכלו לקנות פצצה מוכנה בכל מדינות הרשע כולל רוסיה.נימוקים אלה למרות שהם כבדי משקל מאוד,לא כל כך מהר ישכנעו את הציבור האמריקאי.לדעת זאת צריך לבחון ולבדוק את מי הציבור האמריקאי מעריך יותר או אוהב יותר מבין השניים.המצב נכון לעכשיו הוא שהקבלות נמצאות בידי אובמה וההבטחות נמצאות בידי רומני.זה לא באשמת רומני,כי עדיין לא היה נשיא מדינה.המדיניות הקיימת כפי שהעולם יודע אותה והאמריקנים יודעים אותה,היא המצב הכלכלי הקשה בארה"ב ובעולם. השאלה הגדולה היא מי צריך לקחת על זה אחריות? זה שבשלטון או זה שהיה בשלטון.הרפובליקנים או הדמוקרטים? בארץ הנטיה היא תמיד להאשים את מי שהוא אחר, ולא לקחת אחריות. למשל: בהתיקרויות ,מחיר הגלם בעולם אשם,באי הפצצה על איראן, ארה"ב אשמה,במצב הבטחוני שלנו הערבים אשמים, ביחסי החוץ שלנו האו"ם אשם וכו' וכו'.מי אשם בארה"ב נדע בקלפי בעוד כחודש.