הסיפור על אהבה עיוורת

הסיפור הוא על נערה עיוורת ששנאה את עצמה בגלל עיוורונה. היא שנאה את כולם, חוץ מהחבר האוהב שלה, הוא תמיד היה שם בשבילה, בטוב וברע, ובכל זמן שרק הצטרכה אותו. באחת הפגישות כאשר היא היתה בטוחה באהבתה אליו, היא אמרה לו: "ביום שבו אוכל לראות את העולם, אתחתן איתך". יום אחד, מישהו תרם לה קרניות ורשתיות לזוג עיניים שלא רואות, והיא עברה ניתוח כדי להשתילן, כשהסירו את התחבושות מעל עינייה, פתאום ראתה את העולם כולו ואת החבר שלה שכלכך אהבה. מיד אחרי שהתאוששה מהמחזות המופלאים, ומכל מה שפספסה בזמן עיוורונה. פנה אליה החבר ושאל אותה: "עכשיו שאת יכולה לראות את העולם ואותי, האם תתחתני איתי?" הנערה התבוננה בחבר שלה וראתה שהוא עיוור, המראה של עפעפיו הסגורים גרמו לה שוק והלם רב, הרי שהיא לא ציפתה לכך בכלל. המחשבה שתאלץ להסתכל עליו בשארית חייה גרמה לה לסרב להצעתו. החבר שלה עזב, בכאב רב ובדמעות קורועות לב, ולאחר מספר ימים שלח אליה מכתב ובו כתב לה: "שימרי היטב על עינייך יקירה, מכיוון שלפני שהיו עינייך הם היו עיניי". זיכרו תמיד תמיד איך פועל השכל האנושי כאשר אנחנו משנים סטטוס בחיים, רק מעטים זוכרים כיצד נראו חיינו לפני, ומי עמד לצידנו במצבים הכי כואבים ועזר לנו. הגיע במייל