מעשה בלזניה סיפור מתכון לשבת

לזניה באהבה אם יש פסטה שצריך להכין באהבה זו לזניה. אני עדיין זוכר את הלזניה שאכלתי באיטליה, זה היה בפירנצה על יד הדאומו. אני התעלמתי מההמון הסואן וממש התענגתי על הלזניה הזו, מקלף את שכבותיה כמו לגלות מה הוא הדבר הטעים שמסתתר מתחת לעלי הבצק. כנראה ההרגל לקלף ולחקור את מה שמסתתר נותר הרבה מעבר ללזניה, או אולי זה היה קודם. המרכיבים: חבילה של דפי לזניה מוכנים עגבנייה רכה וגדולה 200 גר` גבינת ריקוטה 250 גר` גבינה בולגרית16% חב` קוטג` 9%1 ( בעיקרון אפשרי גם 3 קופ' קוטג' וגבינה צהובה מרוסקת) חצי קופסת עגבניות כתושות ברסק רסק עגבניות קטן תבלינים: אורגנו, פפריקה, מלח, כף אחת פטרוזיליה קצוצה דק ביצה גבינה צהובה מרוסקת או פרמזן כף אחת שמן זית הכנת הרוטב: מערבבים את השמן, חצי קופסה עגבניות כתושות ברסק, רסק העגבניות, אורגנו, פפריקה, מלח עם כוס וחצי מים לערך תבנית בגודל כ 203 0X ההכנה חותכים את העגבנייה לפרוסות דקות ומניחים על התחתית, מכסים ברוטב. מניחים שכבת עלים ללא בישול. מפזרים מעט רוטב. מכינים תערובת אחידה מגבינת הריקוטה והבולגרית ומוסיפים אורגנו.מפזרים את הגבינה על העלים ומכסים בשכבה נוספת של עלים. שוב מפזרים מעט רוטב. מכינים תערובת מגבינת הקוטג`, הפטרוזיליה והביצה. מפזרים על העלים, ומכסים בעוד שכבת עלים. שופכים את הרוטב שיכסה את העלים למעלה ומכסים בנייר כסף. (ממליץ שיהיה רוטב בהישג יד לכיסוי נוסף אם נדרש תוך אפיה.) מכניסים לתנור חם 180 מעלות, לחצי שעה לערך מורידים את נייר הכסף. מוסיפים רוטב למעלה אם חסר, העלים חייבים להיות עם רוטב על מנת להיות מבושלים, ממשיכים באפיה עוד 15 דקות לערך בודקים אם מוכן על ידי החדרת מזלג או סכין למרכז, אם זה חודר בקלות סימן שהלזניה מוכנה.. ואז מפזרים גבינה צהובה או פרמזן למעלה עד ההתכה ומגישים. וככה, עוד אני זולל את הלזניה, מקלף את השכבות ומנסה לרדת לסוד הטעם המיוחד, צדות עיניי דונה אחת טורפת אותי במבטה, כאילו מקלפת את בגדיי לנחש מה מסתתר. בטח שסיפרו לי שהן כאלו, אבל לא האמנתי שכל כך בקלות ילך לי. אני מחליט לפנות אליה וכבר מורח חיוך והיא, לא מורידה את עיניה, ואני כמעט חש ברעב שבה. מגייס לעצמי את מעט המילים שלמדתי באיטלקית, אבל כמו שפותח את הפה היא אומרת: "היי, אתה ישראלי, נכון? רואים, רק אנחנו אוכלים ככה בלי חשבון באמצע הרחוב, תראה כל הרוטב נוזל לך על החולצה."אני מסתכל על החולצה ושומע צעקה: אמא, בואי כבר, זזים.והיא מסתובבת והולכת.אופפפ, אני והפנטזיות שלי . אם לא ראיתם אותי ורעייתי מכינים לזניה, צפו בסרט