אפיזודה על גינה קטנה
בגינה ליד שוק הכרמל, אם תשב על ספסל תוכל לראות את הים. רגעים אחדים ישבתי על ספסל אדום אחד באותה גינה. את התיק ושקית הקניות הנחתי לידי, ומיץ שקדים שתיתי להנאתי. צפיתי ביונים ובצפרים שמיינות הודיות קרויות שעל הדשא מהלכות בחן ובנעימות. הן הומות, הן נתקלות אחת בשנייה, ואף ריקוד החיזור מעיני לא נעלם. קניתי לחמניות טריות ואחת מהן פוררתי וזרקתי להן פיסות קטנות. והן התעופפו במהירות ימינה ושמאלה ואף לפנים לאן שנזרקה פיסת לחמנייה. פתע פתאום מנוע של אוטובוס התחיל בקולי קולות לפעום ובבת אחת התעופפו להן היונים מעל לצמרות העצים. אך במהרה חזרו ללקט את פיסות הלחמנייה. בדרך כלל עוברים ליד אותה גינה מי שנושאים איתם סל או עגלת קניות וממהרים אל אוטובוס שחונה באחת מהתחנות ברחבה הסמוכה. בסופו של דבר לתחנה ניגשתי. אל האוטובוס עליתי והביתה נסעתי.
נורית לב
צופה