מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > הם חתרו אל השאול

הם חתרו אל השאול

הם  חתרו  אל  השאול

הסירה נעה לה בין הגלים הסוערים כשעליה שבעה עלמים צעירים וחסונים. ידם אוחזת במשוטים ורגליהם נעוצות עמוק בקערית הסירה . הרוח והגשם ואדוות הגלים הוא הנוף המלווה אותם ביומיים האחרונים. הם יודעים כי הם קרובים אל היעד הסופי המסומן במפה אותה קיבלו ממלח שיכור שניצל מאניה טרופה. המלח השתוי סיפר לנערים על אי בודד השוכן מעבר למצוק בלב ים ובאי קיים מטמון שהחביאו שודדי ים . ועוד הוסיף המלח כי הסערה שפקדה אותם בשובם הטוביעה את אנייתם והוא היחידי ששרד .. וכך המשיכו הנערים בני התישחורת לחתור בכל כוחם ולהתגבר על המשברים שאיימו להטביעם. הכוח שהניע את הסערה היה מוזר ולרגע היה נידמה להם כי הם שומעים קולות קללה. ההיה זה דמיון או אולי היה זה פוסידון. שימעו של פוסידון איל הים יצא למרחוק. האל ששלט בימים והניע את הגלים. הכוח שדחף אניות אלי תהום ודאג שמלחיהם יהיו מאכל לדגים ולכרישים.. לרגע עבר רטט בגיוום . האם פוסידון יצליח למנוע את כניסתם?

הנערים הצעירים בני התישחורת, אזרו כוח והחליטו שהאוצר מחכה להם וגם פוסידון איל הים לא יצליח למנוע בעדם להגיע ליעד. כאיש אחד חתרו בקצב מתגברים על הזרמים ועל המשברים ולפתע ניגלה לעיניהם המצוק שמאחוריו מסתתר האי. המראה נסך בהם כוחות מחודשים והם המשיכו לחתור בכל כוחם עד שקרבו למצוק. השמש שקעה וחשיכה החלה להתפשט על פני המרחב. הנערים החליטו לנוח על המצוק ולהמשיך אל האי כאשר תזרח השמש. אחד הנערים קושש עצים והבעיר אש לחמם את גופם . הם נשכבו על סלעי הצוק ותוך שניות נרדמו. בחלומם ראו את האי כשעליו עצי פרי ובינות לעצים שוכן לו האוצר בתוך ארגז מלא במטבעות זהב ותכשיטים.. בתוך החלום נשמע גם קולן של הסירנות שבודאי שכנו על האי. השירים והמנגינות שליוו את שירתן העירו את הנערים. השיר היה אמיתי ולא חלום. אכן היו שם סירניות.

עם הנץ החמה קפצו הנערים לתוך סירתם וחתרו במרץ אל האי. לעיניהם ניגלה מחזה מרהיב. עשרות סירוניות רצו ריחפו בתוך המרחב כשהן שמות פעמיהן אל הסירה המתקרבת.. הן המשיכו בריצתן כשהן מלוות את הליכתן בשירה ובמחול. מנגד ירדו הנערים מסירתם והחלו בריצה לעבר הסירוניות. כאשר היה נדמה שהנה הם נפגשים, נפער תהום עמוק ובלע את הסירוניות. הנערים עמדו שם חסרי אונים. הם נוכחו עתה באכזריותו של פוסידון איל הים שהעלים את הסירוניות שמרדו בשליטתו. לרגע עמדו שם הנערים שוקלים את צעדיהם ואז החליטו שהם מוותרים על האוצר וחוזרים לביתם.

מי שאינו מאמין בכוחו של פוסידון יעיין בספרים הימיים ויווכח כמה אלפי אוניות טבעו בעומקי הים . הים הוא אכזר ובשליטתו של פוסידון איל הים

המסקנה אל תחפש את האוצר בגיהינום משם אתה עלול לא לחזור. האוצר נמצא אצלך ולידך. רק תושיט יד ותיקחהו

תגובות  1  אהבו 

587
מי שחווה את כעסו של הים יודע עד כמה הוא מסוכן. הייתי בים סוער יחד עם עוד 12 חיילים לאחר שסירתנו התהפכה ונותרנו 8.5 שעות בים חורפי שסחף אותנו עמוק ורחוק מאורותיו המבליחים ...
מי שחווה את כעסו של הים יודע עד כמה הוא מסוכן. הייתי בים סוער יחד עם עוד 12 חיילים לאחר שסירתנו התהפכה ונותרנו 8.5 שעות בים חורפי שסחף אותנו עמוק ורחוק מאורותיו המבליחים של הכרמל. המוות נגע בנו והיינו בטוחים שגורלנו יהיה כגורל סירה דומה שנעלמה ועד היום לא ברור מה עלה בגורל 13 חייליה. לנו שפר המזל ובמקרה זיהתה אותנו אחת מסירות חיל הים שיצאו לחפש אותנו. היה זה מבצע לחפש מחט בערימת שחת בלילה חשוך וקר. והנה אני כאן
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה