השרדות והאח הגדול הם משחק המציאות.
שקספיר כבר אמר לפני מאות שנים שכל העולם הוא במה וכל האנשים הם שחקנים.אפשר להגיד שהריאליטי זה משחק והמשחק זה ריאליטי.האדם הוא שחקן מטבעו והוא חובש הרבה כובעים,לא מתוך בחירה אלא מתוך כורח.בביתו הוא אדם אחר בצאתו הוא אדם אחר בעבודתו הוא אדם שונה כחיל הוא אחר . המוח והלב מנווטים אותו בכל מערכות החיים שלו. האימרא אומרת שבעים פנים לחווה,אין ספק זה חל גם על האדם באשר הוא.ההשרדות והאח הגדול מעניקים פרסים לשורדים שלהם.כך גם בחיים.יש תגמולים בכל מקום. מה מעניין פה? המעניין הוא הסקרנות.כל אחד מאיתנו מחפש במשחקי הריאליטי את עצמו ובדרך כלל מוצא שגיאות החיים שלו .יש כאלה שמוצאים את עצמם בסדרה ושונאים את הדמות הזאת.כן אנחנו לא תמיד אוהבים את עצמנו ,למרות שברוב המקרים אנחנו אוהבים את האגו שלנו. אנחנו סקרנים לדעת מי אוהב את מי ,מי שונא את מי ומי בסופו של דבר ישרוד ויגבר על האחרים.כמו בסדרות האלה יש לנו רצון עז להדיח את הרעים , גסי הרוח המתנשאים,אבל הקורבנות הם דווקא הטובים. כי ככה זה בחיים.[כך הם ואנחנו בנויים.] מי שולט במדינה? הטובים והמוכשרים. בודאי שלא.בשלטון נמצאים בעיקר:התחמנים, הקומבינטורים,חורשי המזימות והבריתות.כל זה הם עושים כדי להפר אותם ברגע הנוח להם.[ללא התחיבות ונדר].למה הם עושים את זה פשוט מאוד בלי זה לא שורדים.פשוט צריך להתבונון בטבע ולראות את דרכי פעולתו.האריה למשל: באיזו עורמה הוא מתקרב לטרף.באיזו הטעיה הוא בוחר לו את הקורבן. באיזו עיתוי הוא מבצע את זממו. כך כל הטורפים האחרים שהם למעשה השורדים. אנחנו אוהבים ושונאים את הסדרות האלו,כי הם הראי שלנו. האם מותר האדם על פני החיה? כן! רק לא בהשרדות.בתחומים אחרים כן ועוד איך כן. בהשרדות לא.אנחנו חיים בזכות זה שאנחנו הורגים וטורפים את בעלי החיים סביבנו.הצאן ,הבקר העוף,החזיר וכו'.אנחנו שחקנים כמו שאמר שקספיר בשאר התחומים.בעבודה,בחיי הנשואוין,בחברה בביתנו ובצאתנו. יש לנו יתרון על פני החיה.אנחנו שחקנים הרבה יותר טובים מהם ואנחנו יכולים לתכנן את העתיד.זה מזלנו.