הסיפור יכול היה להיות אחרת ,אילו.......

צפון תל אביב עדיין הייתה שכונה. כולם הכירו את כולם וכולם היו חברים.

קשה שלא להיזכר בליבאלה תכול העיניים שהיה בוגר מאיתנו בשנה . נער יפה תואר שמשך אליו את עיני הנערות הצעירות הברונטיות . המתבונן מהצד יכול היה לראות את הנערות המסתודדות ושולחות מבט אלכסוני אל לייבאלה.

הסביבה הייתה נוחה לגיוס בני הנוער למחתרות השונות. ידענו שישראל היה חבר בלחי. חברי ואני הצטרפנו ל"הגנה". לא יכולנו לסווג את לייבלה. האם יתכן שהיה חריג ולא הצטרף לאף אחת מהמחתרות? האם יתכן והוא ביכר את החיים הטובים ?

......הסיפור המסופר אומר כי לייבלה נעלם ביום בהיר אחד . העדרותו של נער מהשכונה מורגשת מידית לא כל שכן העדרותו של לייבלה שהשאיר אחריו לבבות שבורים של נערות שהתאהבו בו.

סיפרו שנסע לאמריקה ארץ החלומות. נסע משמע נסע על אניה מאחר ועדיין לא היו מטוסים להובלת נוסעים למרחקים ארוכים.
. מאוחר יותר הגיעו ידיעות על החיים הטובים של לייבלה באמריקה. כל ילד הוסיף נופך משלו וסיפר על ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ועל הבילויים של לייבלה בחיק הנערות היפיפיות של אמריקה. כולם היו מלאי התפעלות וגם מלאי קינאה על הצלחתו של לייבלה.

כמה יפה יכול היה להיות הסיפור אילו הסיפור האמיתי לא היה טופח לנו את האמת המרה על פרצופנו. כמה כאבנו את הסיפור האמיתי של לייבלה לעומת הסיפור שהיה יכול להתקיים אילו.....

הסיפור האמיתי:

לייבלה היה חבר הגנה. . הוא היה בין הבוגרים, נער בגיל 17. לאחר הכרזת האו"מ על חלוקת הארץ לשתי מדינות החלו הערבים לתקוף ישובים מבודדים.. בין הישובים שהותקפו היה גם בן שמן. הישוב היה במצוקה וההגנה החליטה לשלוח מחלקה של חברי הגנה צעירים לעבות את הכוח המגן ליבלה היה אחד מאנשי המחלקה. הנערים עלו על משאית שהייתה אמורה להוביל אותם ליישוב. לא ידוע אם היו בידם כלי נשק וסביר להניח שלא מאחר והבריטים ערכו לעיתים קרובות חיפושים על כלי הרכב שנעו בכבישים והחרימו את הנשקים. הרכב חלף על פני כמה יישובים ומרחוק היה אפשר לראות את היעד. היה עליהם לעבור בבית נבאללה ליד מחנה הצבא הבריטי שאויש בליגיונרים ירדניים שהיו כפופים לצבא הבריטי. המכונית ובה חברי ההגנה התקרבה אל המחנה ואז ניתכה עליהם אש תופת מעשרות כלי ירי. רוב הנערים נהרגו ועימם נהרג גם לייבלה . מעטים ניצלו והובלו לבית חולים כשהם פצועים.

זה היה גורלו של לייבלה תכול העיניים. וחבל. אהבתי את הסיפור על אילו... אילו הייתה זו תקופה אחרת היינו ממשיכים לשמוע על החיים המשוגעים שלייבלה עושה באמריקה

יהי זיכרו שמור בפנתאון של גיבורי ישראל שקידשו בדמם את תקומת המדינה.