הבצל המרפא שפעות

הבצל
> כדאי לקרוא.
>

> ב-1919,כאשר השפעת הרגה 40 מיליון בני אדם, היה אותו רופא אשר ביקר בחוות
> חקלאיות רבות אשר נדבקו בשפעת, כדי לראות כיצד יוכל לעזור להם להילחם
> במחלה. רבים מן החקלאים ומשפחותיהם אכן הלכו לעולמם.

> הרופא הגיע אל חקלאי מסוים ולהפתעתו כולם היו בריאים. כאשר הרופא שאל את
> החקלאי מה הוא עשה שגרם לכך שמצבו יהיה שונה מכל השאר, האשה השיבה שהיא
> שמה בצל לא מקולף בתוך כל חדר בביתה (יש להניח שלא יותר משני חדרים, באותה
> תקופה). הרופא התקשה להאמין שזו הסיבה שבני הבית לא נדבקו במחלה. הוא ביקש
> מהאשה כי תתן לו אחד מן הבצלים כדי לבדוק אותו במיקרוסקופ. האשה נתנה
> לרופא את אחד הבצלים ובבדיקתו הוא גילה את וירוס השפעת בתוך הבצל. ללא
> ספק, הבצל ספג לתוכו את גורם המחלה, ובכך שמר על בריאות בניה המשפחה.
>
> אני שמעתי את הסיפור הזה מהספרית שלי. היא אמרה שלפני מספר שנים, רבים
> מעובדיה חלו בשפעת, וכן גם רבים מלקוחותיה. בשנה שלאחר מכן היא שמה כמה
> קעריות עם בצלים בתוך המספרה. להפתעתה, איש מעובדיה לא חלה. זה בהחלט
> עובד. נסו זאת וראו מה קורה. אנו ניסינו זאת, בשנה האחרונה, ולא חלינו
> בשפעת.
>
> בכל זאת, יש איזושהי הערה לענין הזה, כי אני שלחתי זאת לידידה ב-אורגון,
> אשה אשר תמיד תורמת לי חומר בנושאי בריאות. היא השיבה לי כך:
>
> "תודה עבור התזכורת. אני לא יודעת בנוגע לסיפור של החקלאי... אבל, אני כן
> ידועת שאני חליתי בדלקת ריאות, וכמובן הייתי חולה מאד. נתקלתי במאמר שבו
> נכתב כי יש לחתוך את שתי קצות הבצל ולהכניסו לתוך צנצנת ריקה, שאותה יש
> להניח סמוך לחולה למשך הלילה. נאמר שם שהבצל יהיה שחור בבוקר, בגלל
> החיידקים שיספוק. אכן, זה בדיוק מה שקרה.... הבצל היה ממש הרוס ואני
> התחלתי להרגיש יותר טוב.
>
> עוד קראתי במאמר שבצלים ושומים שמניחים אותם בחדר הצילו רבים במגפה
> השחורה, לפני שנים רבות. יש להם תכונות אנטיבקטריות ואנטיספטיות."
>
> פעמים רבות, כאשר יש לנו בעיות בבטן, אנו לא יודעים מה להאשים. אולי אשמים
> הבצלים שאכלנו. בצלים סופגים בקטריות וזו הסיבה שהם כל כך יעילים במניעת
> הצטננות והשפעת. אך זו גם הסיבה שאסור לנו לאכול בצל שהיה מונח זמן מסויים
> אחרי שנחתך.
>
> שאריות בצל הן רעילות
>
> היתה לי הזדמנות נפלאה לסייר במפעל "מולינס – מוצרי מזון", המייצרים
> מיונז. בהזדמנות זו עלו שאלות בנוגע להרעלות מזון, כי רציתי לחלוק עמם מה
> שלמדתי מכימאי.
>
> אד, שהיה המדריך שלנו, הוא כימאי מזון אשף. במהלך הסיור, מישהו שאל אם
> באמת יש להיות מודאגים ממיונז. אנשים תמיד מודאגים שמיונז יתקלקל. תשובתו
> של אד היתה כי כל מיונז שיוצר באופן תעשייתי הוא בטוח לגמרי.
>
> "אין אפילו צורך לשמור מיונז כזה במקרר החשמלי. לא יזיק אם יוחזק במקרר,
> אך ממש אין צורך בכך". אד הסביר כי גורם החומציות במיונז(pH) נקבע לנקודה
> כזו שבה הבקטריות אינן יכולות לשרוד. הוא המשיך לדבר על הפיקניק הקייצי,
> עם קערת סלט תפוחי האדמה המונחת על השולחן, וכיצד כולם מאשימים את המיונז
> כאשר מישהו נעשה חולה.
>
> אד אמר כי כאשר מדווח על הרעלת המזון, הדבר הראשון שהאחראים מחפשים הוא
> מתי ה"קרבן" אכל לאחרונה בצל ומהיכן הגיע אותו בצל (בסלט תפוחי האדמה?).
> אד אומר שהגורם איננו המיונז (אם הוא לא מיוצר בבית) אשר מתקלקל בחוץ. אלו
> כנראה הבצלים, ואם לא הבצלים, אז תפוחי האדמה. הוא הסביר כי בצלים הם מגנט
> ענק לבקטריות, במיוחד בצל לא מבושל. לעולם אין לתכנן שמירת חלק מבצל חתוך
> לשימוש מאוחר יותר. הוא טוען שזה לא בטוח אפילו אם נשים את שארית הבצל
> בתוך שקית עם רוכסן ונכניס את השקית למקרר. שארית כזו כבר מזוהמת מרגע
> שהבצל נחתך אפילו לזמן קצר, כך שהיא עלולה להיות מסוכנת עבורנו. (במיוחד
> יש להיזהר מאותם בצלים שאנו מכניסים מראש לתוך כריכי הנקניקיות שלנו
> בפארק!). אד אומר כי אם ניקח שארית בצל ונבשל אותה כמו מטורפים, היא כנראה
> תהיה בסדר, אבל אם נחתוך אותה שארית ונשים אותה בכריך שלנו, אני מחפשים
> צרות. הן הבצל והן תפוחי האדמה שבסלט ימשכו אליהם וגדלו בקטריות הרבה יותר
> מהר מאשר מיונז תעשייתי יתחיל אפילו בהתפרקות.
>
> ועוד, אסור לכלבים לאכול בצל. קיבותיהם אינן יכולות לעכל בצל. אנא, זכרו
> שמסוכן לחתוך בצל ולנסות לשמרו לבישול ביום המחר, הוא הופך להיות רעיל
> ביותר, גם אחרי לילה אחד, ויוצר בקטריות רעילות העלולות לגרום להפרשת
> מרירות ולהרעלת מזון.