דמון אוצר הנשמות
הוא עמד שם דמות דמונית גרוטסקאית
קיפץ ריקד והמתין חסר מנוחה
המתין בשקט לצאתה של הנשמה
אורב ומוכן להושיט יד לאסוף אותה אל התיבה
תיבת הנשמות השדודות שאסף ללא מורא
הוא עמד שם ?או אולי לא היה
דמות דמונית שאינה בנימצא
דמות דמיונית שאף אחד לא ראה
הוא היה שם ? ואולי זה רק בסיפורי אגדה?
היא שכבה פרקדן על מיטתה
נשימתה קשה עיניה עצומות ושעתה קרובה
האם ידעה מי ממתין לה בפינה?
לרגע עלה חיוך קל על שפתה
"איני חוששת ממך דמון-שטן"
לא תקבל את נישמתי
היא תעלה למעלה אל הרקיע השביעי."
ברגע זה נדמה נשימתה
רשף האש שליווה את נשמתה
נסק אל על אל הרקיע השביעי
החיוך עדיין היה נסוך על פניה
למרות שהלכה הניצחון היה שלה ,
דמון הפסיד את נישמתה
ונישמתה הזכה והטובה עלתה מעלה מעלה.
ואפילו האוגר את הנשמות לא יכל לה
חיוכה נשאר.באמת אפשר היה לכתוב מחזה
קצר או ארוך בנושא זה.תיאור חזק הפלאת
לכתוב.
חן חן לך על המשוב