שוק של דעות

בנו של חכם זקן לא רצה לצאת מהבית. הוא חשב שהוא מכוער ופחד שכולם יצחקו עליו. אמר החכם הזקן לבנו: "לעולם אל תהיה מושפע ממה שאנשים אומרים! בוא איתי מחר לשוק, ואוכיח לך שאני צודק"

למחרת, השכם בבוקר, קמו האב והבן ויצאו לדרך.

החכם הזקן רכב על גב האתון, ובנו צעד לצידו. מיד כשהגיעו אל כיכר השוק, החלו
האנשים שם להתלחש: "תראו את האיש הזה," אמרו זה לזה, "אין בליבו רחמים! הוא נח לו על גב האתון ומניח לבנו המסכן ללכת ברגל!"

אמר החכם לבנו: "שמעת מה אמרו? זכור זאת היטב, ומחר נחזור אל השוק"

למחרת, הגיעו החכם ובנו אל כיכר השוק, אבל הפעם ישב הבן על גב האתון והזקן צעד לצידו. "תראו את הילד הזה, חוצפן שכמותו!" אמרו הפעם כל האנשים בשוק,"הוא יושב לו בשקט ובשלווה על גב הבהמה, בעוד אביו הזקן והמסכן נאלץ לגרור את רגליו בתוך האבק. כמה עצוב!"

"שמעת מה אמרו?" שאל האב את בנו. "זכור זאת היטב, ומחר נשוב אל השוק"

ביום השלישי יצאו האב והבן מביתם אל השוק. הפעם הלכו שניהם על רגליהם והובילו בעקבותיהם את האתון. "תראו את המטומטמים האלה", לעגו להם מיד כל הסובבים, "הם הולכים ברגל, כאילו שאינם יודעים שחמורים נועדו לרכיבה!"

"שמעת אותם, נכון?" שאל החכם את בנו, "זכור כל מילה, ומחר נשוב אל השוק"

למחרת, ביום הרביעי, רכבו שניהם - האב ובנו - על גב האתון. בכניסה לכיכר לא יכלו האנשים לעצור את זעמם: "בושה וחרפה! תראו את שניהם! אין בהם טיפת רחמים על הבהמה האומללה שלהם! אנשים רעים!"

"שמעת מה אמרו?" שאל האב את בנו. "זכור זאת היטב, ומחר נשוב אל השוק"

ביום החמישי הגיעו האב ובנו אל השוק, נושאים את האתון על גבם. "טיפשים!"התפוצצו הסוחרים בשוק מרוב צחוק, "תראו אותם! סוחבים את האתון על גבם במקום לרכוב עליה!"

אז פנה החכם לבנו ואמר לו: "אתה רואה, בני, הנה ההוכחה שלא משנה מה תעשה, תמיד יהיו אנשים שידברו נגדך. לכן לעולם אל תחשוש מפני דעותיהם של אנשים אחרים, שכן אלה משתנות לפי מצב הרוח. במקום זאת, עשה תמיד את הטוב והישר בעיניך"

בא במייל