הרוח שנשבה אריקו

             הרוח התעצמה  ונשבה בעזות  ובכעס ואני רק עץ ברוש זקוף ולא חזק,שברירי.

             והנא הרוח לא יכלה לי ,תמיד שכופפה אותי הזדקפתי חזרה בלי  פחד ומורא.

             עצים חזקים ממני ענפיהם נשברו מהרוח שנשבה בסופה העזה שהגיחה.

             ראיתי את אורי שלקח בול עץ ותקע באדמה וחיזק אותנו את הברושים .

             הרוח התבישה לתקוף אותנו שוב  ונסוגה לאט לאט והחלישה עוצמתה.

            אריקו פסע לאיטו כשסל הקניות על גלגלים ,עגלת הקניות עושה דרכה.

            הרוח מתחשבת בו דחפה אותו מאחור ואת העגלה וסייעה לו בדרכו.

            לא יאומן הרוח היתה נחמדה אליו ,אבל העיפה לו את כובעו כדאון

            כובעו התלבש לראשה של עוברת אורח ,שצעקה מה זה ,תפסיקי.

            רוח תרגעי ,לא ביקשתי לא מגבעת ולא כובע אופנתי לראשי.

            הרוח יללה בזעף ,וניסתה להפיל את אריקו ,אך הוא שר שירו.

            רוח רוח למה אין לה מצב רוח ,רק רוטנת מילללת ולכן חטפה נזלת.

            די אני מפסיקה אריקו ,והרוח יללה כאילו בכתה ,אני בודדה .

            רוח תהיי נחמדה ,רוח רוח שוב חזר לך מצב הרוח לכן תשבי לנוח.

            הרוח ליטפה את כולם והלכה להביא את הענננים ולנוח בשלווה.

            הגשם החל לרדת בטיפות שמחות ,והרוח חייכה בגיל  וברננה.

            איזה גשם של ברכה מילמלה הרוח ,והיתה מביטה לעצים בחיבה.

            להתראות רוח חביבה אמרו העצים והרוח דמעות גיל הגיחו וירדו.

            דמעות הרוח התערבבו בגשם ,בדיצה ,בחדווה ,במלוא החדווה.