חומר ורוח

מלך אחד בעל עוצמה ששלט על פרס, שמע פעם מפי כהן שהחכם האמיתי חייב
להכיר באופן מושלם את הצד הרוחני והחומרי של החיים.
שם המלך היה אסטור והכינוי שלו היה "השלו".
לאחר שהוא שמע את דברי הכהן, קרא לחכמים הגדולים של פרס, ונתן לכל
אחד שתי מטבעות של כסף ואמר להם:
בארמון הזה יש שלושה אולמות שווים, לגמרי ריקים. על כל אחד מכם מוטל למלא
אחד החדרים, אבל למטרה זאת לא יוכל להוציא יותר כסף ממה שקבל.
הבעייה היתה באמת מסובכת. כל חכם היה חייב למלא אולם ריק כמעט ללא תקציב.
החכמים פנו לדרכם כדי למלא את המשימה שהוטל עליהם על ידי המלך אסטור.
לאחר כמה שעות, חזרו לאולם המלכותי.
בחזרתם, הם דיווחו למלך על פתרונם.
ראשון החכמים סיפר: "הוצאתי את שתי המטבעות והאולם נשאר לגמרי מלא.
הפתרון שלי היה מאד פרקטי. קניתי כמה שקים של שחת ואיתם מלאתי את האולם
מן הרצפה עד התקרה".
"טוב מאד!" - התלהב המלך. לפי דעתי, הנך מכיר את הצד החומרי של החיים,
ותוכל להתמודד עם הבעיות שיקרו בדרכך.
החכם השני, לאחר שברך את המלך, סיפר: "במילוי משימתי, הוצאתי רק חצי
מטבע ובהמשך אסביר כיצד. קניתי נר, והדלקתי אותו בחדר הריק. עכשיו
מלכי, תוכל לראות שהחדר הריק התמלא באור...
בראוו! - צעק המלך. גילית פתרון מבריק. הנר מסמל את הצד הרוחני של החיים.
על פי מה שאני יכול להסיק, נפשך מוכנה להתמודד עם כל בעיות הקיום מנקודת
מבט רוחני.
הגיע תורו של החכם השלישי וזה היה דיווחו:
"חשבתי להשאיר את האולם שנפל בחלקי בדיוק במצב שהוא היה. קל היה לראות
שהאולם לא היה ריק. הוא היה מלא באוויר ובחושך. לא רציתי, למרות זאת
לנהוג בנוחיות וערמומיות, ולכן החלטתי לפעול כפי שעשו חברי.
לקחתי קומץ של שחת מהאולם הראשון ושרפתי אותו עם הנר של האולם השני,
והאולם שנפל בחלקי התמלא בעשן. פעולה זו, כפי שהנך מבין, אדוני המלך,
לא עלה לי מאומה, ואני שומר את שתי המטבעות שהענקת לי.
מדהים! - זעק המלך. הנך החכם הכי גדול של פרס ואולי של העולם כולו. אתה
יודע לחבר את החומרי והרוחני כדי להשיג את השלמות".
בא במייל