אופטימיות בהתהוותה

לריקי היקרה

תעצומות הנפש הן הכוח המניע  החק יותר  שיכול להפעיל את המנוע המסובך ביותר הלוא הוא המוח. אנו יכןךים לשלוט בכוח הזה להעמיד אותנו על הרגליים ולתת לנו את בכוח להמשיך לחיות ולתפקד  ובאותה מידה להיכנע , להרים ידים ולצעוד לעבר האבדון. .  צריך רק לשלוט בו ולרצות שינווט אותנו.

אני לא יכול לשכוח מקרה  שקרה במישפחה. בת דודה ,מעשנת כבדה  הייתה צריכה לטפל בבעל שניכנס לקומה. שנים היא סחבה אותו ,טיפלה  ודאגה לטפל בצמח הזה שהיה בביתה. אלה שאז באה עליה מכה חדשה . היא חלתה במחלת המעשנים COPD  שהיא מחלת ריאות ואצלה זה היה חמור. . 30 אחוז נפח ריאות . . עכשיו גם צריכים לטפל בה וגם בבעלה.  מאישה דינמית וחרוצה הפכה לשבר כלי.  היא פתרה זו בדרך השלילית מקומה עשירים בקפיצת ראש. נגמרו לה האנרגיות. קשה היה  לי להבין איך אישה דינמית וחרוצה  נישברה.

אז תהיי לנו בריאה ותמשיכי  להיות אופטימית. החיים יפים וצריך לראות אותם כך.

יעקוב היקר איזה יופי לשמוע תגובתך נשברים לדעתי שמגיעים לקצה ולא שמים לב לאיתותים שהגוף משדר... ועוד יש לי להוסיף שצריך להטען באנרגיה חיובית ובונה שבעת צרה יש יותר כלים להתמודד........תודה לך מקרב לב שבת קסומה

ריקי

מיוחדת במינך ועם דרכך הייחודית

בכל פעם מוציאה את מילותייך המרגשות במחול סוחף

והציור כתיפאורה ציבעונית ועשירה לכוריאוגרפיה ש״׳ י צ ר ת ״׳

לריקי

זה לא פשוט להיות הרופא של עצמך ואת מצאת לך דרך,   "תכננתי את מוחי"

ואולי נכון יותר לומר - תכנתתי את מוחי, שמתי בו תוכנה חדשה.

כל-כך מעודד לראות {לקרוא} אותך  עובדת בלי הפוגה ובעיקר - מגיעה  לתוצאות שעוזרות לך. יופי !

וכאות הוקרה למאמצייך והשגייך, כמה מפניני היופי שאני אוספת מזה שנים רבות במחברת האוצרות שלי:

,"התמונה שתצייר היא התמונה שתראה"

" כשאתה מתעלם מן הצרות, הצרות מאבדות ענין בך"

" אלוהים כותב נכון בשורות עקומות" {ז'ורז אמאדו}

"המחשבה היא בתוך הכלוב של הראש ולצאת משם היא לא יוצאת, אבל בתוך הכלוב שלה היא

הציפור הכי חופשית והיא שרה שם מה שהיא רוצה מתי שהיא רוצה"

שבת שלום ובריאות.

היי ריקי. אני יודעת שאת צודקת.  גם אני משתדלת   להתמקד  בחיובי. למצוא דברים טובים בכל מה שקורה לי.   

 שאלתי קשורה לעבר. את כותבת שהצלחת למחוק אותו לגמרי.אני שואלת את עצמי האם צריך להאבק

ולמחוק או לתת לזה זמן? מאבקים נפשיים מאוד לא פשוטים. ואין לי תשובה.

מצד אחד מחשבות על עבר לוקחות אותי בחזרה. מצד שני הן חלק ממני.

תודה ריקי.שבת קסומה לך וחג פורים שמח.

כתבתי לך תשובה באישי מה שאני יכולה לענות לך כאן שהעבר הוא חלק מאיתנו החוכמה לדעת לא לגור בעבר בזמן הווה, משום שהוא גוזל מאיתנו אנרגיה חיונית לזמן הווה ואין לנו יכולת לשנות דברים שאמרנו או עשינו בעבר צריך לשלוט על החשיבה על ידי שינון מנטרה כמו למשל" אינני מעוניינת לזכור זאת "תודה לשאלתך ריקי

שבת שלום ריקי

כתיבתך חסרה

מקווה ששלומך טוב

כהרגלך את מעבירה

לנו שיעור חשוב לחיים

הרבה בריאות

ריקי היקרה,דברייך כה יפים.

בעיני את ממש גיבורה.אין זו חכמה להיות אופטימית כשהכל חלק.אלא דווקא במצב שאת מתארת,להיות אופטימית זו מלחמה פנימית וניראה לי שאת מנצחת.איזה ציור יפה.אני מבינה שזה רק חלק ממנו.

צדקת בקשר לתמונה אביא אותה בשלמותה בפוסט הבא כל מה שכת נכון הוא זו התמודדות של רגעים לא של שעות אני שורדת וכל יום בשבילי תקווה חדשה תודה לך סליחה שלא תמיד אני מגיבה לפוסטים שלך משתדלת ריקי