עוד פעם אחת ודי.

עוד פעם אחת ודי
לצפות בזריחה הענוגה
מעבר לים.
לטבול בעלווה העשירה
הצובעת את העיניים בירוק.

עוד פעם ודי, לחוש באהבה
הזכה. בשגעונה. שמחתה 
המבלבלת, תמוהה לא מובנת.
עוד פעם לחוש בכאבה
הצורב ודי...
את שם, מעבר לשנים,
מקום לא ידוע. גם לא
אתאווה לדעת, זה יכאב.

סוגר מרחק, פוגש אותך
בחלומות. תמיד צייתנית
מתמסרת לשגיונותיי.
תמיד בשדות. פרפרים
לבנים, סביבך.

המפגשים איתך ממיסים
אותי, משילים נשקי ומגיני,
חספוסי ודאגותיי.
אני שוב, אותו נער ביישן
שדבקה לשונו, ולא העיז
לומר לך, מה שציפית
לשמוע, ולו רק פעם,
"אני אוהב אותך. אוהב".

רק פעם אחת ודי, לחוש
נעוריי, עלומיי, שוב...