ביצי זהב -

שוב איזופוס מתהפך בקברו....
ביצי זהב

בחצר אשר במשק ברווזה וברווז.

בקר בקר יצא האיכר לאסוף ביצים שהוטלו, גם תרנגולות היו.

בקר אחד נכנס האיכר בהתרגשות הביתה:

ציפ, ציפ, ציפורה , לא תאמיני הברווז הטיל ביצת זהב.

הנה!

צחצחה צפורה את הביצה במטלית ואמרה: איש, איש, אישי היקר, לא הברווז הטיל ביצת זהב.

הברווזה...

מה זה חשוב? תני את האוצר אסע העירה לכיכר, ואמכרה תמורת כסף רב.

נסע האיכר העירה, מכר את ביצת הזהב וקנה לאשתו ולילדים מעדנים, מגפים ובגדים – ממיטב האפנה האחרונה.

בבקר למחרת, עוד ביצת זהב.

ובבקר למחרת עוד אחת.

כל יום נסע האיכר לכיכר העיר, מכר את ביצי הזהב, הביא מטעמים, ובגדים, גם רהיטים חדשים, מפוארים.

אמר האיכר בלבו, אחפש בין מעי הברווזה את מקור הזהב, אמכרו ואקנה בית חדש, גדול ומפואר למשפחה.

תפס האיכר את הברווזה, פתח את קרביה ולא מצא זהב. מאוכזב ומלא כעס תפס גם את הברוז וחיפש – ולא מצא זהב.

מרטה ציפורה שערה, בכתה ואמרה מה עשית? "תפסת מרובה לא תפסת"! לא ידעת?...

עברו ימים רבים, משפחת האיכר כבר לא אוכלת מטעמים, לא לבושה בבגדים יפים, אופנתיים, ואת הרהיטים מכרו – כדי לקנות זוג ברווזים חדש...

הרצון להשיג עושר מידי עשוי לשלול האפשרות של רווח נאה יום אחר יום.