דואה.

כמו רחפן, סובב  
במעגלים מעל שדות
אודם כלנית ופרג, 
שדות חרצית, שדות
תחילת דרכי.
עף מעל העיר הגדולה
וגורדי שחקיה, אל
חלקתי הקטנה, שם ביתי.
ארוכה דרכי, רוויה אבני
דרך, רב מניינן.

זרמי אויר, חזקים.
מחזירים אותי לאחור.
אני נאבק לפרוץ.
בת קול לוחשת,
'אל תביט אחור,
הבט קדימה'.
אך אני לא שועה,
ממשיך להביט אחור.
מחפש את הילד הרך
השומר אוצרותיי.
אוצרות תמימותי
האבודה.
דואה במעגלים.
מחפש...