הנודדים - דרמה ניו-יורקית עכשווית מאת אנה זיגלר בתיאטרון גשר.

צילום: שעייה פינברג
אנה זיגלר היא אחת הכוכבות של המחזאות האמריקאית בת ימינו. הנודדים עלה ב-2018 בארה"ב. זוהי בכורה ישראלית למחזה פרי עטה.
שני זוגות: שני סיפורי נדידה יהודיים בניו-יורק.
אסתר ושמולי, מקהילת חסידי סאטמר, בודקים עד כמה גבוהה הגדר ביניהם לבין העולם שבחוץ.
אייבּ וג'וליה, סופר מצליח וכוכבת קולנוע, מקיימים רומן וירטואלי שמאיים לפרק את משפחותיהם.
מה שקושר בין כל הדמויות במחזה היא הנדידה. מחד, זוג חסידי סאטמר בניו יורק של שנות ה-70, הבוחנים את הגבולות ושואפים לפרוץ את הגדר המפרידה בין העולם הדתי והערכים עליהם חונכו ובין העולם החילוני, הנראה להם רחב-אופקים ומשוחרר מכבלים. הלבטים הם קשים, שכן להרגשתם, הגדר מגינה עליהם מפני העולם החיצון אך בה בעת גם חונקת אותם. הם נעים הנה והנה כשידם נתונה בסד דמוי אזיק, מה שנראה בעיני כמו המשחק 'משוך בחבל'. ואכן רבים מקרב השואפים לצאת בשאלה, חוששים מפני הנזק שיגרם לבני משפחתם שטרם נישאו, ומ'הפגם' שעלול לדבוק בהם כשיוודע ברבים על 'חטאם'. משפחות בעלות השקפת עולם קיצונית אף מטילות חרם על בן המשפחה 'הבוגד' והודפות כל פנייה שלו אליהם להישאר בקשר משפחתי.
הזוג השני, סלבריטאים, זוג סופרים בניו יורק של היום, עייפים מהשגרה וזה מזו. חיים לבד-ביחד ומבקשים גם הם לנדוד אל עבר מחוזות אחרים, פנטסטיים – אל האשלייה.
לדברי הבמאי , אמיר י.וולף – במאי הבית של תיאטרון גשר – הוא ביקש לחקור את האופן בו הפנטזיה נולדת, מתפתחת, איך היא נראית, איך היא נשמעת?
הוא עשה זאת בהצלחה, הודות לצוות שחקנים מעולה, המצליח לשכנע בלבטים הפוקדים אותו ופועמים בליבו ובנפשו וכן הודות לכוריאוגרפיה המעניינת ולכל השותפים ביצירת המחזה.
המחזה הוא מצחיק וקודר, חכם ומעורר מחשבה, טרגי ונשגב. קשה לתאר את כל חידודי הלשון שהיו בהצגה, שלדעתי מדברת על משמעות החיים. כדאי לראות ולו רק בגלל הגילויים המפתיעים שיש בהצגה, המספקים אינסוף נושאים לשיחה בדרך הביתה.
ההצגה מתאפיינת בכתיבה עכשווית, חושנית, מתוחכמת ומלאת הומור, בה מוצג היהודי המודרני, שאינו יכול ואינו מסכים לשבת במקומו, ומשלם על כך מחיר.
היוצרים: אנה זיגלר, תרגום: רועי חן, בימוי: אמיר י.וולף, עיצוב תפאורה: מיכאל קרמנקו, עיצוב תאורה: קרן גרנק, עיצוב תלבושות: יהודית אהרון, מוסיקה: שלומי ברטונוב, עוזרת במאי: אירנה אורלוב.
דמויות ומשתתפים: שמולי: הנרי דוד, אסתר: טלי אוסדצ'י, אייב: שלומי ברטונוב, סופי: נטע שפיגלמן, ג'וליה: לנה פרייפלד.
תאריכי ההצגות בחודש פברואר 2020:
10.2.20 יום ב' בשעה 20:00
הצגה זו מלווה בכתוביות באנגלית.
11.2.20 יום ג' בשעה 20:00
12.2.20 יום ד' בשעה 20:00
ההצגות יעלו בתיאטרון גשר, אולם נגה, שד' ירושלים 9, ת"א-יפו.
משך ההצגה: כ-100 דקות ללא הפסקה.
תמיד תמיד תמיד שמחה ליקרוא אותך ואת הסברייך המעמיקים ראות .
בעיניי מעניין מה עושה כל מחבר\ת לספר או סיפור בעת שהופכו למחזה / תסריט !
האם קיבלה על עצמה חירות מוחלטת לשנות את העינ...
תמיד תמיד תמיד שמחה ליקרוא אותך ואת הסברייך המעמיקים ראות .
בעיניי מעניין מה עושה כל מחבר\ת לספר או סיפור בעת שהופכו למחזה / תסריט !
האם קיבלה על עצמה חירות מוחלטת לשנות את העיניין שבמרכז ?!?
המחברת אנה זיגלר רק כתבה את הספר באנגלית. תרגם אותו לעברית רועי חן לצורך המחזתו. זיגלר לא קשורה בכלל להצגה שעלתה בתיאטרון גשר. כמובן שלבמאי אמיר י. וולף הייתה יד חופשית. הסופרת כתבה את הספר בהשראת ...
המחברת אנה זיגלר רק כתבה את הספר באנגלית. תרגם אותו לעברית רועי חן לצורך המחזתו. זיגלר לא קשורה בכלל להצגה שעלתה בתיאטרון גשר. כמובן שלבמאי אמיר י. וולף הייתה יד חופשית. הסופרת כתבה את הספר בהשראת הקשר הוירטואלי בין השחקנית נטלי פורטמן והסופר ג'ונתן ספרן-פוייר . הוא התאהב בה והיא דחתה אותו. הצהובונים האמריקאיים נהגו לעקוב אחר הקשר בין הידוענים ודיווחו בהתלהבות על התאהבותו של הסופר בשחקנית ועל דחייתה אותו. לימים הסופר התגרש. הבמאי הישראלי התמקד, כפי שהתמקדה גם הסופרת, בנושאים עמוקים הנוגעים בנקודות התורפה של הקשר בין אדם לאדם, בין אדם לעמו ובין אדם לעצמו. הספר, כמו גם המחזה, נוגע בהרבה נושאים. מומלץ לצפות במחזה ולהתרשם אישית.