ילדה רעה ספרה של נעמי לויצקי על יחסי אימהות ובנות בתיאטרון הקאמרי
צילום: באדיבות יח"צ
תיאטרון הקאמרי בשיתוף עם אוני' בר אילן, הקונגרס הישראלי והמרכז למשפט יהודי ודמוקרטי קיימו ערב משותף וחד פעמי סביב ספרה של נעמי לויצקי "ילדה רעה": אימהות ובנות.
הערב עסק באימהות ובנות בחברה הישראלית-יהודית, בספרות העברית, ובמשפט וכלל
הרצאות קצרות בסגנון TED, קטעי קריאה ומוסיקה.
באולם קאמרי 3 נערכו לקבלת הפנים של קהל רב-גוני שנושא אימהות ובנות על מלוא מורכבותו נוגע לליבם, וכן לאנשים שרצו לשמוע ולהיחשף למשתתפים הרבים באירוע, ביניהם: נעמי לויצקי, אודיה קורן, יהודית קציר, ורדה רזיאל-ז'קונט והשופטת דליה דורנר ועוד.
אף שלא הכרתי את כל המשתתפים, שקעתי מהרגע הראשון במתח מהדרמה הסוחפת שנשקפה אליי מהבמה. שירתה של נוי הלפרין בליווי נגינתו המצוינת של הפסנתרן, גאי פרטי ריגשה אותי עד דמעות.
אודיה קורן, בהופעתה המקסימה, רווית ההומור והחן, כבשה את ליבי. היא הציגה את הנושא המורכב מהיבטים רבים של תפיסות עולם וזוויות התבוננות אישיות וכלליות ואף שלעתים הן היו מכמירות לב, ארשת פניה המשועשעת, הטבולה בנטיפי מסתורין, סייעה לי להכיל את הנושא.
ורדה זיאל-ז'קונט, הודיעה בראשית דבריה, שאם תחרוג מהזמן שהוקצב לה, האור האדום יסמן לה שעליה להפסיק. היא 'ירתה' לכל הכיוונים בדבר המשמעות של ילדה רעה, ילדה טובה ומה שביניהן.
הבנתי שיחסי אימהות בנות ניכרים מהילדות, צצים ועולים בתקופות שונות ומקבלים ביטוי שונה, לא מסתיימים לעולם ופעמים רבות ממשיכים גם הלאה. כנראה שבנות המפנימות את דמות האימהות, דמותה כה דומיננטית בחייהן, שלעתים גם מבלי דעת הן ממשיכות לקיים מעין 'מנטרות' שהוטבעו באישיותן. כל אחת ודרכה.
הערב שהתנהל בחלקו במעין שיח בין המשתתפים והקהל, היה מעניין ומעורר אתגר מחשבתי ורגשי.
הקהל הודה למשתתפים במחיאות כפיים סוערות והמשיך לדון על הנושא לאורך כל הלובי וביציאה מהתיאטרון.
משתתפים:
ד"ר אורי אהרונסון, המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי, אוניברסיטת בר-אילן
יהודית קציר, סופרת – אימהות נעדרת בספרות
נעמי לויצקי, סופרת - "והילדה הרעה זו אני"
השחקנית אודיה קורן בקריאה מהספר "ילדה רעה" ומשירתן של המשוררות: לאה גולדברג, יונה וולך, דליה רביקוביץ', תרצה אתר, ואפרת מישורי
דליה דורנר, שופטת בית-המשפט העליון (בדימ'), נשיאת מועצת העיתונות – הייתי ילדה-אימא
סביונה רוטלוי, שופטת בית-המשפט המחוזי בת"א (בדימ'), לשעבר יו"ר הוועדה ליישום האמנה בדבר זכויות הילד בחקיקה בישראל – זכויות של ילדות רעות?
ורדה רזיאל-ז'קונט, פסיכולוגית, סופרת ומגישת תוכנית רדיו – זה לא יגמר אף פעם": יחסי אימהות-בנות
מנחים: ד"ר ענת פלג, מנהלת המרכז לתקשורת ומשפט, אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אריאל בנדור, דיקן בית-הספר ללימודים מתקדמים, אוניברסיטת בר-אילן
שירה: נוי הלפרין, פסנתר: גיא פרטי
עורכים ומפיקים: אבי גז וד"ר ענת פלג
אסתי יקרה כל הכבוד לך ! ותודות ותשואות לך שהבאת ! בעיקר!!! שאין מצב שאצא מהבית למען עוד ערב רוויי ביקורתיות ושיפוטיות עקיפה או ישירה , סמוייה או עוקצנית!
כל כך הרבה אגואים נפוחים בערב אחד...
אסתי יקרה כל הכבוד לך ! ותודות ותשואות לך שהבאת ! בעיקר!!! שאין מצב שאצא מהבית למען עוד ערב רוויי ביקורתיות ושיפוטיות עקיפה או ישירה , סמוייה או עוקצנית!
כל כך הרבה אגואים נפוחים בערב אחד עם כל כך מעט השקעה! לא בשבילי!
עוקפים את ההשקעה האמיתית ביצירה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ובציניות מוציאים מאנשים כסף!
תיאטרון זו אומנות קדומה היתה יש ותיהייה!
הרצאות מושכלות אני בוחרת בשום השכל היחידי שברשותי!
תודה אסתי! את מאפשרת לי בתוך האוקיאנוס האינסופי ליברור וליבחור! :-);-):-);-):-);-):-);-):-);-):-);-):-);-):-)וכפיים גם
מעצם העמדה החד צדדית , או , כפי שאומרים במקומותינו '"במעמד צד אחד'" מיתקיימיםצהשיפוט והביקורת .
לא חייבות להסכים על כלום ושום דבר על מנת לכבד ולהעריך האחת את רעותה .
...מעצם העמדה החד צדדית , או , כפי שאומרים במקומותינו '"במעמד צד אחד'" מיתקיימיםצהשיפוט והביקורת .
לא חייבות להסכים על כלום ושום דבר על מנת לכבד ולהעריך האחת את רעותה .
אצלי אומנות זה היכל קודש ולא אוהבת שמטמאים את האומנויות .
וחלילה מלפרש לא נכון את השקפתי !
בעד שכולן וכולם ייתפרנסו בכבוד !
כל מלאכה מכבדת !