אישה מביטה במראה
מה רואה האישהשמביטה במראה.
עומדת אשה, לא מבוגרת, לא צעירה ומביטה במראה,
היא רואה מולה אישה , אותה היא לא מזהה,
מי את ? שואלת האשה, ולמה בי את בוהה?
אך המראה לא עונה, ממשיכה היא בשלה, בוהה בה בדממה.
האשה מסתכלת על הפנים ורואה בהם קמטים וחריצים,
היא מתפלאת , ממתי הם חורצים כך חריצים ואת הפנים כמו מפה מסמנים,
כן, ממש סימני דרך של החיים.
מסתכלת על השיער ולראשונה מחייכת, אותם התלתלים, אולי זאת בכל זאת אני?
גם אז היו לי תלתלים והם עדיין סמיכים ואת כל הראש מכסים.
שמחה האישה וחשבה אולי בכל זאת , זאת אני?
ממשיכה האישה להסתכל והפעם על העיניים- למה הן שקועות ובקושי רואות?
אבל מה שהיא רואה בהם ,בכל זאת מוצא חן בעיניה, היא רואה בהם ניצוץ של הנערה הצעירה שהיתה.
אז אולי זאת בכל זאת היא ולא אחרת במקומה.
עוברת היא לגוף, הוא זקוף, יופי.
הרגליים דקות וישרות והן עדיין הולכות וממהרות, זה סימן שהן עדין צעירות.
עוד חיוך קטן מקשט את פני האישה שעומדת מול המראה ועדיין לא מזהה את זו המביטה אליה מהמראה .
אך יש לה כבר ספקות. היא כבר לא בטוחה מי המשתקפת במראה ומי העומדת מולה.
המבט אותו מבט של אותה ילדה, נערה שהיתה, אך נוספה בו חוכמה ,
חוכמת השנים שעברו וחוכמת החיים שנחיו
והם חרוטים על מפת הקמטים.
בא במייל
לרחל,ג,
זה כל כך נכון.אולי כולנו עוברות את התהליך הזה.דימוי הגוף.התכחשות והשלמה..כשהייתי צעירה חשבתי שכשיגיע הזמן,אביט במראה ואראה כך,בודאי יהיה הדבר הנורא ביותר.אבל הגיל מתגנב עלינו כמו ...
לרחל,ג,
זה כל כך נכון.אולי כולנו עוברות את התהליך הזה.דימוי הגוף.התכחשות והשלמה..כשהייתי צעירה חשבתי שכשיגיע הזמן,אביט במראה ואראה כך,בודאי יהיה הדבר הנורא ביותר.אבל הגיל מתגנב עלינו כמו גנב.בהתחלה רק קמט קטן,כמעט בלתי ניראה אף בעינינו.באיזה קצה של הפנים ואחר כך כבר מרגישים בו,אבל רק אנחנו,ואחרי זה באים האחים שלו ומצטרפים אליו לאט.ואנחנו מתחילות להיות דומות למי שלא רצינו להיות דומות.עוד אומרים לנו שאנו יפות,אבל אנחנו כבר איננו מאמינות.
עם הזמן ,אם אנחנו אופטימיות,מתחילות להשלים ולראות גם את הצדדים החיוביים של הגיל.
הקטע בנוי יפה בהדרגה הזאת.
חו.ץ מזה יש לו טיפוגרפיה מעניינת.הוא כתוב כך שמיבנה הכתיבה מזכיר אשה.
יפה.
טובה יקרה
לא תמיד כל אדם בכל גיל הוא שבע רצון מחיצוניתו. לפעמים בצעירותו הוא לא משלים עם מראהו החיצוני ודווקא בבגרותו מחמיאים לא יותר ולהיפך.אך מול המראה החיצוני ישנה ההשלמה והרצון ...
טובה יקרה
לא תמיד כל אדם בכל גיל הוא שבע רצון מחיצוניתו. לפעמים בצעירותו הוא לא משלים עם מראהו החיצוני ודווקא בבגרותו מחמיאים לא יותר ולהיפך.אך מול המראה החיצוני ישנה ההשלמה והרצון להסתכל גם על הצד הפנימי של אותו גיל בבגרותו.ישנם עוד צדדים באישיותה של האישה בצעירותה ובבגרותה שמסתכל באופטימיות ובהשלמה על השתקפות החיים שעברה .ולדעתי. בפרט אישה שחשוב לה המראה החיצוני יש לה את הרצון למצוא את האיזון בין השנים שעוברות לבין המראה החיצוני.ולכן כמו שכתוב בפוסט. במבט של אותה ילדה נערה .שהייתה. נוספה בה חוכמה.חוכמת השנים שעברו וחוכמת החיים שנחיו והם חרוטים על מפת הקמטים.
תודה לך טובה על תגובתך
שבת ניפלאה
כתבת יפה, יפה ועצוב...או שמח תלוי איך מקבלים את כל השינויים שחולפים עם הזמן...שטס...את שעון הזמן הזה...עוד איש ואפילו הכי חשוב שיש בעולם, עוד לא עצר. עובדה הזמן עובר, אין אחד שמשלים אכן עובדה ...
כתבת יפה, יפה ועצוב...או שמח תלוי איך מקבלים את כל השינויים שחולפים עם הזמן...שטס...את שעון הזמן הזה...עוד איש ואפילו הכי חשוב שיש בעולם, עוד לא עצר. עובדה הזמן עובר, אין אחד שמשלים אכן עובדה אחת קטנה קטנה...החיים מתנה לזמן שאול, וכל שאנו יכולים לעשות, זה פשוט להיות אוהבים, להיות בני אדם! שמבינים לאן אנו הולכים, בקצב אחיד, למרות שכולם בחיים ממהרים...ובסוף מגיעים...להיכן שמגיעים...או שלא מגיעים.... ועד אז...עד שנגיע לשם...כל שצריך... לחיות ולאפשר לחיות, כמה קל לבקש, אבל קשה לקבל זאת בעולם שבנוי....על אוכל שצריך לאכול כל הזמן...אבל זה מה שיש, כל עוד אתה חי...העיניים שכאילו אותן עיינים, הלב שכאילו אותו לב, הנפש שהיא כאילו אותה נפש, עדיין לא יכולות לשנות...את שעון הזמן...גם אפילו לא יכולות לעשות שלא נשתנה...לטובה כמובן...בחלוף השנים, בחלוף הזמן...אבל העצב, שקיים, מידי יום מלווה בשמחת חיים...שעושה שיש שלא קולטים....מהו בסך הכל האדם...
לרחל
מסכימה עם מה שכתבת, הגוף עובר תהליך של התבגרות (לא רוצה לכתוב הדקנות) אבל הנפש נשארת צעירה ומה שחשוב זה להיות בריאים.
תודות למגיבים ולקוראים
אהבתי את תגובותיכם. תודה לך ניצן תודה לך איתי על תגובותיכם.
מאחלת לכולנו שבוע טוב
תודה לך מקסימה על תגובתך
שבוע טוב ומבורך
ניצן
שאלת אותי בתגובתך בפסט לגבי הנסיעה לירושלים.סליחה שבטעות לא ציינתי תשובה לגבי הנסיעה.חבל היה לי שלא יכולתי לנסוע היות ולא היתה לי תחבורה מתאימה שאוכל להספיק להגיע בזמן בשעה מוק...
ניצן
שאלת אותי בתגובתך בפסט לגבי הנסיעה לירושלים.סליחה שבטעות לא ציינתי תשובה לגבי הנסיעה.חבל היה לי שלא יכולתי לנסוע היות ולא היתה לי תחבורה מתאימה שאוכל להספיק להגיע בזמן בשעה מוקדמת כל כך ב 7.30 עם שתי אוטובוסים עם מסלול ארוך של כשעתיים בערך.לכן גם אין לי רשמים מהטיול.