***אתה כאן רק אורח***

דודי..

הבאת לנגד ענינו פרק חשוב מהחיים..

ולשכוח מה היה לפני יומיים..מין תיזכורת ..

לחזור למציאות ולחיים ..להתחתן וללדת ילדים...

לשמוח ולירקוד...איזה יופי.

תודה ..אהבתי

החיים קצרים, אבל הבעיה שכולם זאת מבינים, אחרי שכבר כמעט....זקנים. ואז פתאום מבלי שמרגישים מסתכלים לאחור והכל עובר מהר, מתחילים לחושב, איך בעולם כזה, רצינו אשה רצינו ילדים, ופתאום הילדים שהם כבר מזמן אנשים מבוגרים, לא מבינים, איך אם אותם אנו אוהבים, העזנו לעולם כזה להביא...ואז מתחילים התרוצים...הבאנו לעולם כזה, אתכם יקרים....כי...ולפתע מרגישים שאין תרוצים....החיים קצרים ההסברים לא נקלטים, ואיזה מזל שכך...המעגל הזה ימשך לנצח נצחים...

כתבת יפה על נושא שהלוואי והיו מבינים רבים, ואז מי יודע אולי פני העולם לטובה היו משתנים.

לדודי

איזה יופי, אתה לא כותב על עושר ומותרות,

 הלא האושר הגדול ביותר הוא החיים עצמם.

וכמה עשיר מי שהקים בית ומשפחה,

כמו בשיר "מה צריך סך הכל בן- אדם?    "

שבוע טוב.

חחח דודי

אני אורח קבע כאן  ולא  מתכוון לעזוב עד שהוא יקרא לי למעלה כך שאני לא מרגיש את עצמי אורח. אז כך צריך להנהוג. להרגיש עם גם כאשר אתה בלי. עם כל הזכויות שנתן לך הקדוש ברוך הוא  לחיות  ולהקים דור חדש ולהנות ככל יכולתך  למרות שאתה יודע שאחרי גיל 120  אתה מפנה את הדירה לממשיכים.

היי דודי. אתה צודק בכל מילה. מה נשאר לי ? ללמוד את שירך  בעל  פה ולא לשכוח.

שבוע טוב לך.

השם שלי הוא ויקטוריה, ראיתי את הפרופיל שלך ואני רוצה גם להכיר אותך יותר, ואני רוצה לשלוח דוא"ל לכתובת הדוא"ל שלי אז אני יכול לתת לך התמונה שלי שיודע למי אני מתכוון הדוא"ל הוא בבוקר .Here ([email protected]) מאמין שאנחנו יכולים לעבור מhere.I אני מחכה הדואר שלך לחכות לדואר האלקטרוני שלי ומרחק גיל בער התמונה שלך. remem, צבע או דת לא משנה, אבל אוהב בחיי האהבה שלה. לגבי

ויקטוריה,