זה לא שלי
....זהו אחד מאותם מקרים שבהם על איש ההיגיון לנצל את כישוריו לניפוי הפרטים.ולא להשגתן של עדויות נוספות. האסון הוא מיוחד כל כך,שלם כל כך,והמשמעות האישית שהיתה לו לגבי אנשים כה רבים חשובה כל כך,עד שאנו מוצאים את עצמנו שקועים במנה גדושה מדי של ניחושים. השערות וסברות, הקושי טמון בהפרדת שלד העובדות-העובדות המוחלטות, אלה שאין להפריכן-מן הקישוטים שהוסיפו אנשי התאוריה והכתבים,רק אז,אחרי ששירטטנו כבר בסיס מוצק, חובתנו לבדוק אילו מסקנות נוכל להוציא,ומהן הנקודות המיוחדות שעליהן נשענת התעלומה כולה........
נכתב ע"י ארתור קונן דויל בין השנים 1880 ל 1890 בימים בהם ישב בחוסר מעש במרפאת השינים שלו בהמתנה ללקוחות באותם שנים יצאו לאור פרי עטו ספורי "שרלוק הולמס וידידו כאח לו ד"ר ווטסון" בסיפור "כתם הכסף" הוצאת מחברות לסיפרות בשנת 2010.
אפשר ללמוד דבר מה. מסופקני, דברי חכמה בהחלט.
1. האם עד 1880היו לרופא-שיניים פציינטים?
2. מה קרה ב1890שגרם לחזרתם?
הסיפורים הופיעו פעם בשבוע גרמו להגדלת התפוצה משמעותית. ב 1890 הם לא פורסמו במתכונת זאת