אקליפטוסים.

נעורים. ביישנות חנוקה,
יוקדת.
בין ערביים. שמש נחה
על צמרת האקליפטוס.
מהלך בשביל הכורכר
רגליו הן המובילות, אל
השדה, שם כתף אל כתף,
היא והוא אז, זורים גרעיני
אספסת ברוח. עיניהם
במענית. לא דברו גם
לא במבט, רק הלמות
לבבם המה געש.
חבירה אל שק הגרעינים,
שם תפגשנה ידיים
המבקשות לגעת.

השאיר החורש מאחוריו,
פניו למרחב שם נערתו 
מחכה.
החיש פעמיו. הנה היא
רואה אותו, רצה לקראתו.
ביישנות נואלת מוטחת
אפיים ארצה.
במקומה ערגת הלב
גדשה.
שדה האספסת בהק
מחום ואהבה. 

בין ערביים. שביל כורכר.
אקליפטוסים. מהלך הוזה.
המוח מבקש להתעורר,
הלב ממאן.